תלמוד ירושלמי - מסכת גיטין · פרק ח׳ הלכה ה׳

משנה: כָּתַב לְשֵׁם מַלְכוּת שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לְשֵׁם מַלְכוּת מָדַי וּלְשֵׁם מַלְכוּת יָוָן לְבִנְיַין הַבַּיִת וּלְחוּרְבַּן הַבַּיִת. הָיָה בַמִּזְרָח וְכָתַב בַּמַּעֲרָב בַּמַּעֲרָב וְכָתַב בַּמִּזְרָח תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה וּצְרִיכָה גֵּט מִזֶּה וּמִזֶּה. אֵין לָהּ לֹא כְתוּבָּה וְלֹא פֵירוֹת וְלֹא מְזוֹנוֹת וְלֹא בְלָאוֹת עַל זֶה וְעַל זֶה וְאִם נָטְלָה מִזֶּה וּמִזֶּה תַּחֲזִיר וְהַוְולָד מַמְזֵר מִזֶּה וּמִזֶּה. לֹא זֶה וְזֶה מְטַמְּאִין לָהּ וְלֹא זֶה וְזֶה זַכָּאִין לא בִמְצִיאָתָהּ וְלֹא בְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וְלֹא בַהֲפָרַת נְדָרֶיהָ. הָיְתָה בַת יִשְׂרָאֵל נִפְסְלָה מִן הַכְּהוּנָה בַּת לֵוִי מִן הַמַּעֲשֵׂר וּבַת כֹּהֵן מִן הַתְּרוּמָה. אֵין יוֹרְשָׁיו שֶׁלָּזֶה וְשֶׁלָּזֶה יוֹרְשִׁין כְּתוּבָּתָהּ. מֵתוּ אָחִיו שֶׁלָּזֶה וְאָחִיו שֶׁלָּזֶה חוֹלְצִין וְלֹא מְיַבְּמִין. שִׁינָּה שְׁמוֹ וּשְׁמָהּ שֵׁם עִירוֹ וְשֵׁם עִירָהּ תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה וְכָל הַדְּרָכִים הָאֵילּוּ בָהּ. כָּל הָעֲרָיוֹת שֶׁאָמְרוּ צָרוֹתֵיהֶן מוּתָּרוֹת הָלְכוּ הַצָּרוֹת הָאֵילּוּ וְנִישְּׂאוּ וְנִמְצְאוּ אֵילּוּ אַיְלוֹנִיּוֹת תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה וְכָל הַדְּרָכִים הָאֵילּוּ בָהּ.

הלכה: כָּתַב לְשֵׁם מַלְכוּת שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת. לְשֵׁם מַלְכוּת מָדַי כול׳. רִבִּי יוֹחָנָן בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. עָשׂוּ אֶת הַוְולָד מַמְזֵר מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה. רַב הוּנָא בְשֵׁם רַב. כָּל הָדָא פִירְקָא דְּרִבִּי מֵאִיר. חוּץ מִשִּׁינָּה שְׁמוֹ וּשְׁמָהּ שֵׁם עִירוֹ וְשֵׁם עִירָהּ. רִבִּי מָנָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. אַף הַמְגָרֵשׁ. אָמַר לֵיהּ. לֵית פִּירְקָא דִידְכוֹן אֶלָּא דִידָן.