תלמוד ירושלמי - מסכת גיטין · פרק ט׳ הלכה ג׳

משנה: שְׁלֹשָׁה גִיטִּין פְּסוּלִין וְאִם נִישֶּׂאת הַוְולָד כָּשֵׁר. כָּתַב בְּכְתָב יָדוֹ וְאֵין עָלָיו עֵדִים יֵשׁ עָלָיו עֵדִים וְאֵין בּוֹ זְמַן יֵשׁ בּוֹ זְמַן וְאֵין בּוֹ אֶלָּא עֵד אֶחָד. הֲרֵי אֵילּוּ שְׁלֹשָׁה גִיטִּין פְּסוּלִין וְאִם נִישֵּׂאת הַוְולָד כָּשֵׁר.

הלכה: הֲרֵי אַתְּ מוּתֶּרֶת לְכָל אָדָם כול׳. לֵית כָּאן סְפֵק גֵּירוּשִׁין אֶלָּא גֵּירוּשִׁין מַמָּשׁ. כֵּיצַד סְפֵק קִידּוּשִׁין. כַּיי דְּתַנִּינָן תַּמָּן. זָרַק לָהּ קִידּוּשִׁין. סָפֵק קָרוֹב לָהּ סָפֵק קָרוֹב לוֹ. זֶהוּ סְפֵק קִידּוּשִׁין. וְהָכָא הוּא זָרַק לָהּ גִּיטָּהּ. סָפֵק קָרוֹב לוֹ סָפֵק קָרוֹב לָהּ. זֶהוּ סְפֵק גֵּירוּשִׁין.

רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֶׁם רִבִּי חֲלַפְתָּא דְמִן חוח. וְכוּלָּן אִם נִיסֵּית לֹא תֵצֵא. שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא לִיזָה עַל בָּנֵיהָ. בִּתּוֹ שֶׁנִּיסֵּית לַשּׁוּק בְּגֵט זֶה לֹא תֵצֵא. כְּדֵי לִיזּוּק צָרָתָהּ לְאָבִיהָ. צָרָתָהּ שֶׁנִּישֵּׂאת לַשּׁוּק בְּגֵט זֶה תֵצֵא. בִּתּוֹ שֶׁנִּישֵּׂאת לְאָחִיו אֲפִילוּ לְאָבִיהָ לֹא תֵצֵא.

תַּנֵּי שְׁלֹשָׁה שְׁטָרוֹת הַלָּלוּ גוֹבֶה מִבְּנֵי חוֹרִין וְאֵינֹה גוֹבֶה מִן הַמְשׁוּעֲבָדִין. אָמַר רִבִּי בָּא. הָדָא דְתֵימָר בְּשֶׁלֹּא הוּחְזַק שְׁטָר בְּיַד הַמַּלְוֶה. [אֲבָל הוּחְזַק הַשְּׁטָר בְּיַד הַמַּלְוֶה גוֹבֶה. רִבִי יוֹסֵה בָּעֵי. אִם שֶׁלֹּא הוּחְזַק הַשְּׁטָר בְּיַד הַמַּלְוֶה] אֲפִילוּ מִבְּנֵי חוֹרִין אֵינוֹ גוֹבֶה. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַיָימִין בְּשֶׁהוּחְזַק שְׁטָר בְּיַד הַמַּלְוֶה. וְלָמָּה אֵינוֹ גוֹבֶה. רִבִּי בִּיסְנָא אָמַר. מִפְּנֵי קֳינוֹנִיָא. רִבִּי אָבִינָא אָמַר. מִפְּנֵי פְּסוּל. וְהָכָא מִפְּנֵי שֶׁהוּא פָסוּל. הָתִיב רִבִּי אָבִין. עַד כְּדוֹן בְּשֶׁלָּוָה הַזָּקֵן. שִׁיעְבֵּד הַזָּקֵן. הָכָא אִית לָךְ מֵימָר מִפְּנֵי קֳינוֹנִיָא. לֹא מִפְּנֵי שֶׁהוּא פָסוּל. הָתִיב רִבִּי אָבוּן. וְהָתַנֵּי אַף בְגִיטֵּי נָשִׁים. אִית לָךְ מֵימָר מִפְּנֵי קֳינוֹנִיָיא. לֹא מִפְּנֵי שֶׁהוּא פָסוּל. וְהָכָא מִפְּנֵי שֶׁהוּא פָסוּל.

שְׁלֹשָׁה גִיטִּין פְּסוּלִין כול׳. רִבִּי יוֹחָנָן בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. וְכוּלָּן בִּכְתָב יָדַיִם. רִבִּי לָעְזָר שָׁאַל. עֵדִים יֵשׁ כָּאן. בִּכְתָב יָדַיִם מָה אֲנִי צָרִיךְ. רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. וְכוּלְּהֶם בִּכְתָב יָדַיִם חוּץ מִשֶׁעֵדָיו עַמּוֹ. אָמַר רַב הַמְנוּנָא. הַלָּלוּ חוֹבֵיהוֹן עַל גַּרְמֵיהוֹן. דְּאִינּוּן שֶׁקִּיבְּלוּ עֲלֵיהֶן לְשַׁקֵּר לַחֲתוֹם בְּגֵט שֶׁאֵין בּוֹ זְמָן.

רִבִּי בָּא בַּר הַמְנוּנָא רַב אָדָא בַּר אָחָא בְשֵׁם רַב. דְּרִבִּי מֵאִיר הִיא. מֶה חָמִית מֵימַר כֵּן. אָמַר רִבִּי מָנָא. בְּגִין דְּאָמַר רַב הוּנָא בְשֵׁם רַב. כָּל הָהֵין פִּרְקָא דְּרִבִּי מֵאִיר חוּץ מִשִּׁינָּה שְׁמוֹ וּשְׁמָהּ שֵׁם עִירוֹ וְשֵׁם עִירָהּ. דְּלָא תִסְבּוֹר מֵימַר. קַיְימֵיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר הִיא תַנְנָיֵיהּ דְּרַבָּנִן. לְפוּם כֵּן צָרִיךְ מֵימַר. דְּרִבִּי מֵאִיר הִיא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. בְּגִין דְּרַב וּשְׁמוּאֵל תְּרֵיהוֹן אָמְרִין. הֲלָכָא כְּרִבִּי לָעְזָר. דְּלָא תִסְבּוֹר מֵימַר אוֹף הָכָא. לְפוּם כֵּן צָרִיךְ מֵימַר. דְּרִבִּי מֵאִיר הִיא.