תלמוד ירושלמי - מסכת כתובות · פרק ב׳ הלכה ט׳

משנה: הָאִשָּׁה שֶׁנֶּחְבְּשָׁה בִּידֵי גוֹיִם עַל יְדֵי מָמוֹן מוּתֶּרֶת לְבַעֲלָהּ עַל יְדֵי נְפָשׁוֹת אֲסוּרָה לְבַעֲלָהּ. עִיר שֶׁכְּבָשָׁהּ כַּרָקוֹם כָּל הַכֹּהֲנוֹת שֶׁנִּמְצְאוּ בְתוֹכָהּ פְּסוּלוֹת וְאִם יֵשׁ עֵדִים אֲפִילוּ עֶבֶד אֲפִילוּ שִׁפְחָה הֲרֵי אֵילּוּ נֶאֱמָנִין שֶׁאֵין אָדָם נֶאֱמָן עַל יְדֵי עַצְמוֹ. אָמַר רִבִּי זְכַרְיָה בֶּן הַקַּצָּב הַמָּעוֹן הַזֶּה לֹא זָזָה יָדָהּ מִיָּדִי מִשָּׁעָה שֶׁנִּכְנְסוּ הַגּוֹיִם לִירוּשָׁלֵם וְעַד שֶׁיָּצְאוּ. אָמְרוּ לוֹ אֵין אָדָם מֵעִיד עַל עַצְמוֹ.

הלכה: הָאִשָּׁה שֶׁנֶּחְבְּשָׁה בִּידֵי גוֹיִם כול׳. תַּ[מָּ]ן תַּנִּינָן. הֵעִיד רִבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן וְרִבִּי זְכַרְיָה בֶּן הַקַּצָּב עַל תִּינּוֹקֶת שֶׁהוּרְהֲנָה בְאַשְׁקְלוֹן וְרִיחֲקוּהָ בְּנֵי מִשְׁפָּחָה. וְעֵידֶיהָ מֵעִידִין אוֹתָהּ שֶׁלֹּא נִסְתְּרָה וְלֹא נִטְמְאָה. לְפִי שֶׁהָעֵדִים מֵעִידִין אוֹתָהּ שֶׁלֹּא נִסְתְּרָה וְשֶׁלֹּא נִטְמְאָה. הָא אִם אֵין עֵידֶיהָ מֵעִידִין אוֹתָהּ שֶׁלֹּא נִסְתְּרָה וְשֶׁלֹּא נִטְמְאָה לֹא. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. שַׁנְיָיה הִיא בְהִירְהוֹן שֶׁהָרַבִּים נוֹהֲגִין לוֹ בְהֵתֵר.

עַל יְדֵי נְפָשׁוֹת אֲסוּרָה. רִבִּי יוּדָן בְּרֵיהּ דְּרַב חָמָא דִּכְפַר תְּחֻמִין בְּשֵׁם חִזְקִיָּה. וְהוּא שֶׁנִּגְמַר דִּינָהּ לַהֲרִיגָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אֲפִילוּ לֹא נִגְמַר דִּינָ[הּ] לַהֲרִיגָה. אָמְרִין בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֵשֶׁת לֵיסְטֵיס כְּלֵיסְטֵיס.

אֵי זֵהוּ כַרָקוֹם. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב חִיָיה בַּר אַשִּׁי. כְּגוֹן זוֹגִין וְשַׁלְשֶׁלָיוֹת וּכְבָלִים וַאֲוָוזִים וְתַרְנְגֹלִין וְאַפָּרָטוֹטוֹת מַקִּיפִין אֶת הָעִיר. וָמַר רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב חָמָא בַּר אַשִּׁי. מַעֲשֶׂה הָיָה וּבָרְחָה מִשָּׁם סוּמָה אַחַת. הָיָה שָׁם פִּירְצָה אַחַת מַצֶּלֶת אֶת הַכֹּל. הָיוּ שָׁם מַחְבּוּיִים צְרִיכָה. רִבִּי זְעִירָה רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא רִבִּי יִצְחָק בַּר חֲקוּלָה בְשֵׁם רִבִּי יוּדָן נְשִׂיאָה. וּבִלְבַד כַּרָקוֹם שֶׁלְּאוֹתָהּ מַלְכוּת אֲבָל כַּרָקוֹם שֶׁלְּמַלְכוּת אֲחֶרֶת כְּלֵיסְטֵיס הֵן.

וַאֲפִילוּ קָטָן. רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אֲפִילוּ קָטָן אֲפִילוּ קָרוֹב. אֲפִילוּ קָטָן וְקָרוֹב. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. חֲנַנְיָה קַרְתִּיסָיָה אִישְׁתַּבַּאי הוּא וּבְנֵיהּ וְאִיתְּתֵיהּ. אֲתוֹן לְגַבֵּי רִבִּי חֲנִינָה וְלָא קִבְּלוֹן. אֲתוֹן לְגַבֵּי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי וְקִבְּלוֹן. הָדָא אָמְרָה אֲפִילוּ קָטָן וְקָרוֹב.

רִבִּי חִיָיה בַּר יוֹסֵף שָׁלַח בָּתָר אִיתְּתֵיהּ. אָמַר. יִסְקוּן עִימָּהּ תְּלָתָא תַּלְמִידִין. שֶׁאִם יַפְנֶה אֶחָד מֵהֶן לְצוֹרְכוֹ תִּתְיָיחֵד עִם שְׁנַיִם. וְהָא תַנִּינָן. מוֹסְרִין לוֹ שְׁנֵי תַלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמָּא יָבוֹא עָלֶיהָ בַדֶּרֶךְ. אָמַר רִבִּי אָבִין. וּבַעֲלָהּ. הֲרֵי שְׁלֹשָׁה. אַף הוּא שָׂכַר לָהּ אֶת הַבַּיִת וְהוּא מַעֲלֶה לָהּ מְזוֹנוֹת וְלֹא הָיָה מִתְיָיחֵד עִמָּהּ אֶלָּא בִּפְנֵי בָנֶיהָ. וְקָרָא עַל עַצְמוֹ הַפָּסוּק הַזֶּה יָגַעְתִּי בְאַנְחָתִי וּמְנוּחָה לֹא מָצָאתִי.