תלמוד ירושלמי - מסכת מועד קטן · פרק א׳ הלכה ד׳

משנה: צָדִין אֶת הָאֵישׁוּת וְאֶת הָעַכְבָּרִים בִשְׂדֵה הָאִילָן וּבִשְׂדֵה הַלָּבָן כְּדַרְכּוֹ בַּמּוֹעֵד וּבַשְּׁבִיעִית. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בִשְׁדֵה הָאִילָן כְּדַרְכּוֹ וּבִשְׂדֵה הַלָּבָן שֶׁלֹּא כְּדַרְכּוֹ. וּמְקָרִין אֶת הַפִּירְצָה בַּמּוֹעֵד וּבַשְּׁבִיעִית בּוֹנֶה כְּדַרְכּוֹ:

הלכה: אֵישׁוּת זוֹ חוּלְדָּה. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָיה לַדָּבָר זֵיכֶר לַדָּבָר. נֵפֶל אֵשֶׁת בַּל חָזוּ שָׁמֶשׁ.

נִיחָא בִשְׂדֵה הָאִילָן. בִּשְׂדֵה הַלָּבָן. אֶלָּא בִשְׂדֵה הַלָּבָן שֶׁהִיא סְמוּכָה לִשְׂדֵה הָאִילָן.

כְּדַרְכּוֹ. צָד בִּמְצוּדָה. שֶׁלֹּא כְדַרְכּוֹ. תּוֹחֵב בַּשְּׁפוּד וּמַכֶּה בַקַּרְדּוֹם וּמְרַדֵּד אֶת הָאֲדָמָה תַחְתֶּיהָ. תַּנֵּי. מַחֲרִיבִין חוֹרְרֵי הַנְּמָלִים בַּמּוֹעֵד. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. נוֹטֵל מֵאֵילּוּ וְנוֹתֵן בְּצַד אֵילּוּ וְהֵן מְחַנְּקִין אֵילּוּ אֶת אֵילּוּ. וְהוּא שֶׁתְּהֵא אַמַּת הַמַּיִם עוֹבֶרֶת בֵּינֵיהֶן.

וּמְקָרִין אֶת הַפִּרְצָה בַּמּוֹעֵד. אֶבֶן עַל גַּבֶּי אֶבֶן וּצְרוֹר עַל גַּבֵּי צְרוֹר. וּבַשְּׁבִיעִית בּוֹנֶה כְּדַרְכּוֹ. אֶבֶן עַל גַּבֶּי צְרוֹר וּצְרוֹר עַל גַּבֵּי אֶבֶן. וּבְפִירְצָה שֶׁאֵינָהּ סָגָה אֶת הֶעָפָר. אֲבָל פִּירְצָה שֶׁהִיא הָיְתַה סָגָה אֶת הֶעָפָר אָסוּר לְגוֹדְרָהּ בַּשְּׁבִיעִית. וְתַנֵּי כֵן. כָּל פִּירְצָה שֶׁהִיא סָגָה אֶת הֶעָפָר אָסוּר לְגוֹדְרָהּ בַּשְּׁבִיעִית. וְשֶׁאֵינָהּ סָגָה אֶת הֶעָפָר מוּתָּר לְגוֹדְרָהּ בַּשְּׁבִיעִית. בְּשֶׁאֵינָהּ מַכְשֶׁלֶת אֶת הָרַבִּים. אֲבָל אִם מַכְשֶׁלֶת הָרַבִּים אַף עַל פִּי שֶׁהִיא סָגָה אֶת הֶעָפָר מוּתָּר לְגוֹדְרָהּ בַּשְּׁבִיעִית. כְּהָדָא. אִם הָיָה כוֹתְלוֹ גוֹהֶה סוֹתְרוֹ וּבוֹנֶהוּ. וְיִסְתּוֹר וְלֹא יִבְנֶהוּ. רִבִּי חֲנַנְיָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הִתִּירוּ סוֹפוֹ מִפְּנֵי תְחִילָּתוֹ. שֶׁאִם אוֹמֵר אַתְּ לוֹ שֶׁלֹּא יִבְנֶה אַף הוּא אֵינוֹ סוֹתְרוֹ וְנִמְצָא בָא לִידֵי סַכָּנָה.