תלמוד ירושלמי - מסכת פסחים · פרק ז׳ הלכה י״ג

7 קטעים. טקסט התלמוד הירושלמי לפי מהדורת גוגנהיימר, בעברית מנוקדת.

פסחים · פרק ז׳ הלכה י״ג
א׳
משנה: שְׁתֵּי חֲבוּרוֹת שֶׁהָיוּ אוֹכְלוֹת בְּבַיִת אֶחָד אֵילּוּ הוֹפְכִין אֶת פְּנֵיהֶם הֵילָךְ וְאוֹכְלִין וְאֵילּוּ הוֹפְכִין אֶת פְּנֵיהֶם הֵילָךְ וְאוֹכְלִין וְהַמֵּיחַם בָּאֶמְצַע. וּכְשֶׁהַשַּׁמָּשׁ עוֹמֵד לִמְזוֹג קוֹפֵץ אֶת פִּיו וּמַחֲזִיר אֶת פָּנָיו עַד שֶׁמַּגִּיעַ אֵצֶל חֲבוּרָתוֹ וְאוֹכֵל. וְהַכַּלָּה הוֹפֶכֶת אֶת פָּנֶיהָ וְאוֹכֶלֶת:
ב׳
הלכה: כָּתוּב וְלֹא תוֹצִיא מִן הַבַּיִת מִן הַבָּשָׂר חוּצָה. אֵין לִי אֶלָּא חוּץ לַבָּיִת. חוּץ לַחֲבוּרָה מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא תוֹצִיא חוּצָה. אָמַר רִבִּי יוּדָן. מִיכָּן שֶׁאִם (אָמַר הֲרֵינִי) [הוֹצִיא] חוּץ לַחֲבוּרָה. שֶׁהוּא מִתְחַיֵיב. אָמַר רִבִּי מָנָא. יֹאמַר קִרְיָיא. לֹא תוֹצִיא חוּצָה. וַנָן אָמְרִין. אִם חוּץ לַחֲבוּרָה שֶׁהוּא מִתְחַיֵיב. לֹא כָל שֶׁכֵּן חוּץ לַבָּיִת.
ג׳
רִבִּי אִימִּי בָעֵי. הוֹצִיא מֵחֲבוּרָה לַחֲבוּרָה כִּשְׁנִי זֵתִים חַיָיב שְׁתַּיִם. מִשּׁוּם לֹא תוֹצִיא מִן הַבַּיִת וּמִשּׁוּם לֹא תוֹצִיא חוּצָה. נִמְנוּ עַל הַפֶּסַח. הוֹצִיא אֶחָד כְּזַיִת חַיָיב. שְׁנַיִם שְׁלֹשְׁה פְטוּרִין. מִפְּנֵי שֶׁבְּנֵי חֲבוּרָתָן רְאוּיִין לְהִימָּשֵׁךְ אֶצְלָן. אֶלְּא שֶׁהֵן עוֹבְרִין בָּעֲשֵׂה. וּכְרִבִּי שִׁמְעוֹן אֲפִילוּ בָעֲשֵׂה אֵינָן עוֹבְרִין. דְּתַנֵּי. עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אוֹתוֹ בָּהֶם. מְלַמֵּד שֶׁהַפֶּסַח נֶאֱכַל בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת. יָכוֹל אַף אוֹכְלָיו יְהוּ אוֹכְלִין אוֹתוֹ בִשְׁנֵי מְקוֹמוֹת. תַּלְמוּד לוֹמַר בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל. הָא כֵיצַד. פֶּסַח נֶאֱכַל בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת. וְאֵין אוֹכְלָיו אוֹכְלִין אוֹתוֹ בִשְׁנֵי מְקוֹמוֹת. [רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אַף אוֹכְלָיו אוֹכְלִין אוֹתוֹ בִשְׁנֵי מְקוֹמוֹת.] מַה מְקַיֵים רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל. שֶׁלֹּא תְהֵא חֲבוּרָה מִקְצָתָהּ אוֹכֶלֶת בִּפְנִים וּמִקְצָתָהּ אוֹכֶלֶת בַּחוּץ. יָחִיד שֶׁהוֹצִיא כְזַיִת חוּץ לַחֲבוּרָה. מִפְּנֵי שֶׁבְּנֵי חֲבוּרָתוּ רְאוּיִים לִימָּשֵׁךְ אֶצְלוֹ. נִפְטָר מִלֹּא תַעֲשֵׂה. רִבִּי חֵיָיה בַּר בָּא בָעֵי. לָמָּה לִי כְרִבִּי שִׁמְעוֹן. אֲפִילוּ כְּרַבָּנִן. מִפְּנֵי שֶׁבְּנֵי חֲבוּרָתָן רְאוּיִין לִימָּשֵׁךְ אֶצְלָן נִפְטְרוּ מִלֹּא תַעֲשֵׂה. אֲפִילוּ בַעֲשֵׂה לֹא יְהוּ.
ד׳
שַׁמָּשׁ שֶׁאָכַל כְּזַיִת וְהוּא בְצַד הַתַּנּוּר. אִם הָיָה פִיקֵּחַ מְמַלֵּא אֶת כְּרֵיסוֹ מִמֶּנּוּ. אִם רָצוּ לַחֲלוֹק לוֹ כָבוֹד. בָאִין וְאוֹכְלִין עִמּוֹ בְצַד הַתַּנּוּר. וְאִם לָאו. נוֹתְנִין לוֹ חֶלְקוֹ וְאוֹכֵל בִּמְקוֹמוֹ. תַּמָּן אָמְרִין. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. וְלָא שְׁמִיעִין דַּאֲמַר רִבִּי הִילָא רִבִּי אִיסִּי רִבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. הַכֹּל מוֹדִין בַּתְּחִילָּה שֶׁהֵן חוֹלְקִין. בַּסּוֹף שֶׁאֵינָן חוֹלְקִין. מַה פְלִיגִין. בְּשֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין וְאוֹכְלִין וּפָקְעָה עֲלֵיהֶן הַקּוֹרָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. עוֹקְרִין הֵן חֶלְקָן וְאוֹכְלִין בְּמָקוֹם אַחֵר. וְרַבָּנִן אָמְרִין. אֵינָן עוֹקְרִין אֶת חֶלְקָן וְאוֹכְלִין בְּמָקוֹם אַחֵר.
ה׳
רִבִּי חִיָיא בַּר בָּא אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה בָעֵי. מֵעַתָּה הַמּוֹצִיא אֵינוֹ חַיָיב עַד שָׁעָה שֶׁיֹּאכַל. אֲתַא רִבִּי שְׁמוּאֵל רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הַמּוֹצִיא אֵינוֹ חַיָיב עַד שָׁעָה שֶׁיֹּאכַל. אָמַר רִבִּי זְעוּרָא. וְתַנֵּיי תַמָּן. יָחִיד שֶׁהוֹצִיא כְזַיִת חוּץ לַחֲבוּרָה חַיָיב. וְלֹא פָסַל עַצְמוֹ מִפְּנֵי חֲבוּרָתוֹ. הָדָא אָמְרָה. אֲפִילוּ לֹא אָכַל. אִין תֵּימַר. אָכַל. לַמָּה לִי לֹא פָסַל עַצְמוֹ מִבְּנֵי חֲבוּרָתוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. כֵּיוְן שֶׁהוֹצִיאוֹ פְּסָלוֹ. אֲפִילוּ אָכַל. דָּבָר פָּסוּל אָכַל. וַיי דָא אֲמַר דָא. יֵשׁ שׁוֹבֵר אַחַר שׁוֹבֵר. אֵין מוֹצִיא אַחַר מוֹצִיא. אוֹ הָדָא אָמְרָה כֵּיוְן שֶׁהוֹצִיאוֹ פְּסָלוֹ. אוֹ הָדָא אָמְרָה. הַמּוֹצִיא אֵינוֹ חַיָיב עַד שָׁעָה שֶׁיֹּאכַל.
ו׳
פְּשִׁיטָא דָא מִילְּתַא. הִתְחִילוּ אֵילּוּ וְנִיטְמוּ אֵילּוּ. זָכוּ טְהוּרִין בְּחֶלְקָן שֶׁלְטְּמֵאִין. וְלֹא עוֹד אֶלָּא אֲפִילוּ הִתְחִילוּ אֵילּוּ וְנִיטְמוּ הֵן. זָכוּ טְהוּרִין בְּחֶלְקָן שֶׁלְטְּמֵאִין. אֲבָל הִתְחִילוּ אֵילּוּ וְאֵילּוּ וְנִיטְמָא אֶחָד מֵהֶן. לֹא זָכוּ טְהוּרִין בְּחֶלְקָן שֶׁלְטְּמֵאִין.
ז׳
יָחִיד מַפְשִׁיט יָדוּ בְּכָל הַבַּיִת. וְאֵין חֶבוּרָה מֻפְשֶׁטֶת יָדָהּ בְּכָל הַבַּיִת. וְהָא תַנִּינָן. שְׁתֵּי חֲבוּרוֹת. לֹא אָמַר אֶלָּא שְׁתַּיִם. הָא אַחַת לֹא. וְהָא תַנִּינָן. הַמֵּיחַם בָּאֶמְצַע. מְקוֹם שֶׁהַשַּׁמָּשׂ מוֹכִיחַ עָלָיו שָׁם הִיא חֲבוּרָתוּ. וְהָא תַנִּינָן. הַכַּלָּה הוֹפֶכֶת פָּנֶיהָ וְאוֹכֶלֶת. אָמַר רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא מִפְּנֵי הַבּוּשָׁה.

מקור: תלמוד ירושלמי, מהדורת גוגנהיימר, רישיון CC BY. sefaria.org

על ההלכה הזו

תלמוד ירושלמי פסחים פרק ז׳ הלכה י״ג, מתוך מסכת פסחים. התלמוד הירושלמי הוא תלמוד ארץ ישראל - דיוני האמוראים על המשנה כפי שנערכו בישיבות הגליל, פרק אחר פרק והלכה אחר הלכה. הטקסט מוצג לפי מהדורת גוגנהיימר המנוקדת.
מקור: תלמוד ירושלמי, מהדורת גוגנהיימר, רישיון CC BY