תלמוד ירושלמי - מסכת סנהדרין · פרק ז׳ הלכה י״ב
3 קטעים. טקסט התלמוד הירושלמי לפי מהדורת גוגנהיימר, בעברית מנוקדת.
סנהדרין · פרק ז׳ הלכה י״ב
א׳
משנה: הַמֵּסִית זֶה הֶדְיוֹט הַמֵּסִית אֶת הַהֶדְיוֹט. אָמַר לוֹ יֵשׁ יִרְאָה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי כָּךְ אוֹכֶלֶת כָּךְ שׁוֹתָה כָּךְ מְטִיבָה כָּךְ מְרִיעָה. כָּל חַיָיבֵי מִיתוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה אֵין מַכְמִינִין עֲלֵיהֶם חוּץ מִזּוֹ. אָמַר לִשְׁנַיִם וְהֵן עֵידָיו מְבִיאִין אוֹתוֹ לְבֵית דִּין וְסוֹקְלִין אוֹתוֹ. אָמַר לְאֶחָד הוּא אוֹמֵר יֶשׁ לִי חֲבֵרִים רוֹצִים בְּכָךְ. אִם הָיָה עָרוּם וְאֵינוֹ מְדַבֵּר בִּפְנֵיהֶם מַכְמִינִין מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר וְהוּא אוֹמֵר לוֹ אֱמוֹר מַה שֶּׁאָמַרְתָּ לִי בְיִיחוּד וְהַלָּה אוֹמֵר לוֹ וְהוּא אוֹמֵר לוֹ הֵיאַךְ נַנִּיחַ אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְנַעֲבוֹד עֵצִים וַאֲבָנִים. אִם חָזַר בּוֹ מוּטָב. אִם אָמַר כָּךְ הִיא חוֹבָתֵנוּ וְכָךְ יָפֶה לָנוּ הָעוֹמְדִין מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר מְבִיאִין אוֹתוֹ לְבֵית דִּין וְסוֹקְלִין אוֹתוֹ. הָאוֹמֵר אֶעֱבוֹד אֵלֵךְ וְאֶעֱבוֹד נֵלֵךְ וְנַעֲבוֹד. אֲזַבֵּחַ אֵלֵךְ וַאֲזַבֵּחַ נֵלֵךְ וּנְזַבֵּחַ. אַקְטִיר אֵלֵךְ וְאַקְטִיר נֵלֵךְ וְנַקְטִיר. אֲנַסֵּךְ אֵלֵךְ וַאֲנַסֵּךְ נֵלֵךְ וּנְנַסֵּךְ. אֶשְׁתַּחֲוֶה אֵלֵךְ וְאֶשְׁתַּחֲוֶה נֵלֵךְ וְנִשְׁתַּחֲוֶה. הַמַּדִּיחַ זֶה הָאוֹמֵר נֵלֵךְ וְנַעֲבוֹד עֲבוֹדָה זָרָה:
ב׳
הלכה: הַמֵּסִית זֶה הֶדְיוֹט כול׳. הָא חָכָם לֹא. מִכֵּיוָן שֶׁהוּא מֵסִית אֵין זֶה חָכָם. מִכֵּיוָן שֶׁהוּא נִיסֵּת אֵין זֶה חָכָם. כֵּיצַד עוֹשִׂין לוֹ לְהַעֲרִים עָלָיו. מַכְמִינִין עָלָיו שְׁנֵי עֵדִים בַּבַּיִת הַפְּנִימִי וּמוֹשִׁיבִין אוֹתוֹ בַּבַּיִת הַחִיצוֹן וּמַדְלִיקִין אֶת הַנֵּר עַל גַּבָּיו כְּדֵי שֶׁיְּהוּ רוֹאִין אוֹתוֹ וְשׁוֹמְעִין אֶת קוֹלוֹ. כָּךְ עָשׂוּ לְבֶן סוֹטֵדָה בְּלוֹד וְהִכְמִינוּ עָלָיו שְׁנֵי תַלְמִידֵי חֲכָמִים וְהֶבִיאוּהוּ לָבֵית דִּין וּסְקָלוּהוּ. וָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵן. שַׁנְיָיא הִיא דְּאָמַר. אֲנִי. וְאָמַר אוֹף הָכָא. אֲנִי. שֶׁלֹּא יַעֲרִים. וְיַעֲרִים. שֶׁלֹּא יֵלֵךְ וְיַסִּית עַצְמוֹ וְיַסִּית אֲחֵרִים עִמּוֹ.
ג׳
מֵסִית אוֹמֵר בְּלָשׁוֹן גָּבוֹהַּ וְהַמֵּדִיחַ אוֹמֵר בְּלָשׁוֹן נָמוּךְ. מֵסִית שֶׁאָמַר בְּלָשׁוֹן נָמוּךְ נַעֲשֶׂה מֵדִיחַ. וּמֵדִיחַ שֶׁאָמַר בְּלָשׁוֹן גָּבוֹהַּ נַעֲשֶׂה מֵסִית. מֵסִית אוֹמֵר בְּלָשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ וּמֵּדִיחַ אוֹמֵר בְּלָשׁוֹן הֶדְיוֹט. מֵסִית שֶׁאָמַר בְּלָשׁוֹן הֶדְיוֹט נַעֲשֶׂה מֵדִיחַ. וּמֵדִיחַ שֶׁאָמַר בְּלָשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ נַעֲשֶׂה מֵסִית.
מקור: תלמוד ירושלמי, מהדורת גוגנהיימר, רישיון CC BY. sefaria.org
על ההלכה הזו
תלמוד ירושלמי סנהדרין פרק ז׳ הלכה י״ב, מתוך מסכת סנהדרין. התלמוד הירושלמי הוא תלמוד ארץ ישראל - דיוני האמוראים על המשנה כפי שנערכו בישיבות הגליל, פרק אחר פרק והלכה אחר הלכה. הטקסט מוצג לפי מהדורת גוגנהיימר המנוקדת.
מקור: תלמוד ירושלמי, מהדורת גוגנהיימר, רישיון CC BY
