תלמוד ירושלמי - מסכת סוטה · פרק ג׳ הלכה ו׳

6 קטעים. טקסט התלמוד הירושלמי לפי מהדורת גוגנהיימר, בעברית מנוקדת.

סוטה · פרק ג׳ הלכה ו׳
א׳
משנה: נִטְמֵאת מִנְחָתָהּ עַד שֶׁלֹּא קָדְשָׁה בַכֶּלִי הֲרֵי הִיא כְּכָל הַמְּנָחוֹת וְתִיפָּדֶה. וְאִם מִשֶּׁקָּדְשָׁה בַכֶּלִי הֲרֵי הִיא כְּכָל הַמְּנָחוֹת וְתִישָּׂרֵף. וְאֵלּוּ שֶׁמִּנְחוֹתֵיהֶן נִשְׂרָפוֹת הָאוֹמֶרֶת טְמֵיאָה אֲנִי לָךְ וְשֶׁבָּאוּ לָהּ עֵדִים שֶׁהִיא טְמֵיאָה וְהָאוֹמֶרֶת אֵינִי שׁוֹתָה וְשֶׁבַּעֲלָהּ אֵינוֹ רוֹצֶה לְהַשְׁקוֹתָהּ וְשֶׁבַּעֲלָהּ בָּא עָלֶיהָ בַדֶּרֶךְ. וְכָל הַנְּשׂוּאוֹת לַכֹּהֲנִים מִנְחוֹתֵיהֶן נִשְׂרָפוֹת.
ב׳
הלכה: נִטְמֵאת מִנְחָתָהּ עַד שֶׁלֹּא קָדְשָׁה בַכֶּלִי כול׳. תַּנֵּי. נִיטְמֵאת מִנְחָתָהּ עַד שֶׁלֹּא קָדְשָׁה בַכֶּלִי. הֲרֵי הִיא כְּכָל הַמְּנָחוֹת וְתִיפָּדֶה. מִשֶּׁקָּדְשָׁה בַכֶּלִי. הֲרֵי הִיא כְּכָל הַמְּנָחוֹת וְתִישָּׂרֵף.
ג׳
וְהָאוֹמֶרֶת. טְמֵיאָה אֲנִי. לֹא כְחַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְּעָלֵיהָ הִיא. וְחַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְּעָלֵיהָ יֵלְכוּ הַמָּעוֹת לְיַם הַמֶּלַח. דַּמְיָיא לְאָשָׁם תָּלוּי. אִם לְאָשָׁם תָּלוּי. אֲפִילוּ מִשֶּׁקָדְשָׁה בַכֶּלִי. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָיה. דַּמְיָא לְאָשָׁם תָּלוּי שֶׁנִּשְׁחַט. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. אִם מִשֶּׁנִּשְׁחַט נוֹדַע לוֹ. הַדָּם יִשָּׁפֵךְ וְהַבָּשָׂר יֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵיפָה.
ד׳
תַּנֵּי. נִיטְמֵאת מִנְחָתָהּ עַד שֶׁלֹּא קָרֵב הַקּוֹמֶץ. מֵתָה הִיא וּמֵת בַּעֲלָהּ. הַשְּׁיֵּרִיים אֲסוּרִין שֶׁעַל סָפֵק בָּאת מִתְּחִילָּתָהּ. כִּיפְּרָה סְפֵיקָהּ וְהָלְכָה לָהּ. בָּאוּ לָהּ עֵדִים שֶׁהִיא טְמֵיאָה. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ מִנְחָתָהּ אֲסוּרָה. מַהוּ בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ. בֵּין שֶׁקָּמַץ וּבֵין שֶׁלֹּא קָמַץ. בֵּין שֶׁהִקְטִיר וּבֵין שֶׁלֹּא הִקְטִיר. רִבִּי אִילָּא אָמִר. בֵּין שֶׁקָּמַץ וּבֵין שֶׁלֹּא קָמַץ בְּשֶלֹּא הִקְטִיר. אֲבָל אִם הִקְטִיר הַשְּׁיֵּרִיים מוּתָּרִין.
ה׳
תַּמָּן תַּנִּינָן. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. מִנְחַת חוֹטֵא שֶׁלַּכֹּהֲנִים נִקְמֶצֶת. וְהַקּוֹמֶץ קָרֵב לְעַצְמוֹ וְהַשְּׁיֵרִיים קְרֵיבִין לְעַצְמָן. וּשְׁנֵיהֶן מִקְרָא אֶחָד דּוֹרְשִׁין. וְהָיְתָה לַכֹּהֵן כַּמִּנְחָה. רַבָּנִין אָמְרִין. הֲרֵי הִיא כְמִנְחַת נִדְבָתוֹ. מַה מִנְחַת נִדְבָתוֹ קְרֵיבָה בְבָלוּל. אַף זוֹ קְרֵיבָה בְבָלוּל. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. הֲרֵי עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁלַּכֹּהֵן כַּעֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁלַּיִּשְׂרָאֵל. מַה עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁלַּיִּשְׂרָאֵל נִקְמֶצֶת אַף זוֹ נִקְמֶצֶת. אִי מַה זוֹ נֶאֱכֶלֶת אַף זוֹ נֶאֱכֶלֶת. תַּלְמוּד לוֹמַר וְכָל מִנְחַת כֹּהֵן כָּלִיל תִהְיֶה לֹא תֵאָכֵל. אִילֵּין שְׁיֵרִיים מִשֵּׁם מַה הֵן בָּאִין. מִשֵּׁם קוֹמֶץ מִשֵּׁם שְׁיֵרִיים. אִין תֵּימַר. מְשׁוּם קוֹמֶץ. אֵינוֹ נוֹתְנָן בַּלַּיְלָה וְאֵינוֹ נוֹתְנָן לְאַחַר מִיתָה וְאֵינוֹ מְחַשֵּׁב לָהֶן. וְאִין תֵּימַר. מִשּׁוּם שְׁיֵרִיים. נוֹתְנָן בַּלַּיְלָה וְנוֹתְנָן לָאַחַר מִיתָה. מַהוּ שֶׁיְּחַשֵׁב לָהֶם. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. הַקּוֹמֶץ קָרֵב לְעַצְמוֹ וְהַשְּׁיֵרִיים מִתְפַּזְּרִין עַל גַּבֵּי הַדֶּשֶׁן. רִבִּי יוֹחָנָן בָּעֵי. מַה אֲנָן קַיָימִין. אִם בְּדֶשֶׁן שֶׁלְּמַעֲלָן. כְּבַר אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן. אֶלָּא אִם אֵינוֹ עִנְיָין לְדֶשֶׁן שֶׁלְּמַעֲלָן תְּנֵיהוּ עִנְיָין לְדֶשֶׁן שֶׁלְּמַטָּן. הָדָא אָמְרָה. נוֹתְנָם בַּלַּיְלָה וְנוֹתְנָן לְאַחַר מִיתָה וּמְחַשֵׁב לָהֶן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. אֵינוֹ מְחַשֵׁב לָהֶן. שֶׁלֹּא הוּכְשְׁרוּ לֹא לָאֲכִילַת אָדָם וְלֹא לָאֲכִילַת מִזְבֵּחַ. רִבִּי בָּא בַּר מָמָל בָּעֵי. הַךְ רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן בְּשִׁיטַּת אָבִיו אוֹ בְשִׁיטַּת חֲכָמִים. אִין בְּשִׁיטַּת אָבִיו. יִקָּרֵב לְמַעֲלָן. אִין בְּשִׁיטַּת חֲכָמִים. לֹא יִקְמוֹץ. בְּשִׁיטַּת אָבִיו הוּא. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. הֲרֵי עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁלַּכֹּהֵן כַּעֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁלַּיִּשְׂרָאֵל. מַה עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁלַּיִּשְׂרָאֵל נִקְמֶצֶת אַף זוֹ נִקְמֶצֶת. אִי מַה זוֹ נֶאֱכֶלֶת אַף זוֹ נֶאֱכֶלֶת. תַּלְמוּד לוֹמַר וְכָל מִנְחַת כֹּהֵן כָּלִיל תִהְיֶה לֹא תֵאָכֵל. וּתְהֵא כָלִיל. וְלֹא תֵאָכֵל הִיקְשִׁתֵיהּ. לֹא הִקְשִׁתֵיהּ לְכָלִיל תָּקְטָר.
ו׳
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. רָאָה רִבִּי דַעֲתּוֹ שֶׁלְרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן וְשָׁנָה כְיוֹצֵא בוֹ. רִבִּי בָא בַּר כֹּהֵן בָּעֵי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. וְלָמָּה לִי כְרִבִּי לְעָזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן. אֲפִילוּ כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אָבִיו. אָמַר לֵיהּ. אִיכּוּל בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ. וְאֵין שְׂרֵיפָה בְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ. הָתִיב רִבִּי חֲנִינָה קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. וְהָא תַנֵּי רִבִּי חִיָיה וּפְלִיג. לִיקָּרֵב כָּלִיל אֵינָהּ יְכוֹלָה מִפְּנֵי שׁוּתָפוּתָהּ שֶׁלָּאִשָּׁה. לְהֵיאָכֵל אֵינָהּ יְכוֹלָה מִפְּנֵי שׁוּתָפוּתוֹ שֶׁל אִישׁ. אָמַר לֵיהּ. רִבִּי רָאָה דַעְתּוֹ שֶׁלְרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן. וְרִבִּי חִיָיה רוֹבָה רָאָה דַעְתּוֹ שֶׁלְרִבִּי שִׁמְעוֹן אָבִיו.

מקור: תלמוד ירושלמי, מהדורת גוגנהיימר, רישיון CC BY. sefaria.org

על ההלכה הזו

תלמוד ירושלמי סוטה פרק ג׳ הלכה ו׳, מתוך מסכת סוטה. התלמוד הירושלמי הוא תלמוד ארץ ישראל - דיוני האמוראים על המשנה כפי שנערכו בישיבות הגליל, פרק אחר פרק והלכה אחר הלכה. הטקסט מוצג לפי מהדורת גוגנהיימר המנוקדת.
מקור: תלמוד ירושלמי, מהדורת גוגנהיימר, רישיון CC BY