תלמוד ירושלמי - מסכת סוטה · פרק ט׳ הלכה ו׳

משנה: זִקְנֵי אוֹתָהּ הָעִיר רוֹחֲצִים יְדֵיהֶם בַּמַּיִם בִּמְקוֹם עֲרִיפָתָהּ שֶׁלָּעֶגְלָה וְאוֹמְרִים יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה וגו׳. וְכִי עָלָה עַל לִבֵּינוּ שֶׁבֵּית דִּין שׁוֹפְכֵי דָמִים הֵן. אֶלָּא שֶׁלֹּא בָא לְיָדֵינוּ וּפְטַרְנוּהוּ וְלֹא רְאִינוּהוּ וְהִנַּחְנוּהוּ. הַכֹּהֲנִים אוֹמְרִים כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פָּדִיתָ יי וְלֹא הָיוּ צְרִיכִין לוֹמַר וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם אֶלָּא רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ מְבַשְּׂרָתָן אֵימָתַי שֶׁתַּעֲשׂוּ כָּכָה הַדָּם מִתְכַּפֵּר לָכֶם. נִמְצָא הַהוֹרֵג עַד שֶׁלֹּא תֵיעָרֵף הָעֶגְלָה תֵצֵא וְתִרְאֶה בָעֵדֶר. מִשֶּׁנֶּעֶרְפָה הָעֶגְלָה תִּיקָּבֵר בִּמְקוֹמָהּ שֶׁעַל סָפֵק בָּאָה מִתְּחִילָּתָהּ כִּיפְּרָה סְפֵיקָהּ וְהָלְכָה לָהּ. נֶעֶרְפָה הָעֶגְלָה וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא הַהוֹרֵג הֲרֵי זֶה יֵיהָרֵג.

הלכה: רַבָּנִין דְּהָכָא פָּתְרִין קִרְיָיה בָּהוֹרֵג. וְרַבָּנִין דְּתַמָּן פָּתְרִין קִרְיָיה בַּנֶּהֱרַג. רַבָּנִין דְּהָכָא פָּתְרִין קִרְיָיא בָּהוֹרֵג. שֶׁלֹּא בָא עַל יָדֵינוּ וּפֻטַרְנוּהוּ. וְלֹא הָרַגְנוּהוּ. וְלֹא רְאִינוּהוּ וְהִנַּחְנוּהוּ. וְעִימְעַמְנוּ עַל דִּינוֹ. וְרַבָּנִין דְּתַמָּן פָּתְרִין קִרְיָיא בַּנֶּהֱרַג. לֹא בָא עַל יָדֵינוּ וּפְטַרְנוּהוּ. בְּלֹא הַלְוָיָיה. וְלֹא רְאִינוּהוּ וְהִנַּחְנוּהוּ. בְּלֹא פַרְנָסָה.

וְהַזְּקֵנִים רוֹחֲצִין אֶת יְדֵיהֶן בַּמַּיִם עַל מְקוֹם עֲרִיפָתָהּ שֶׁלָּעֶגְלָה. וְאוֹמְרִים יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה וגו׳. וְהַכֹּהֲנִים אוֹמְרִים כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל. וְרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ אוֹמֶרֶת וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם. שְׁלֹשָׁה מִקְרִיּוֹת נֶאֶמְרוּ בְעִנְיָין אֶחָד. מַה שֶׁאָמַר זֶה לֹא אָמַר זֶה וּמַה שֶׁאָמַר זֶה לֹא אָמַר זֶה. כְּיוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר. וַתֹּאמֶר הַכֵּר נָא לְמִי הַחוֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים וְהַמַּטֶּה הָאֵלֶּה. עַד כָּאן אָמְרָה תָמָר. וַיַּכֵּר יְהוּדָה וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי כִּי עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיהָ לְשֵׁלָה בְּנִי. עַד כָּאן אָמַר יְהוּדָה. וְרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ אָמְרָה. וְלֹא יָסַף עוֹד לְדַעְתָּהּ. שְׁלֹשָׁה מִקְרִיּוֹת נֶאֶמְרוּ בְעִנְיָין אֶחָד. מַה שֶׁאָמַר זֶה לֹא אָמַר זֶה [וּמַה שֶׁאָמַר זֶה לֹא אָמַר זֶה]. כְּיוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר. וַיְסַפְּרוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ בָּאנוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִיא וְזֶה פִּירְיָיהּ. עַד כָּאן אָמַר יְהוֹשֻׁעַ. אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּאָרֶץ וְהֶעָרִים בְּצוּרוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד וְגַם יְלִידֵי הָעֲנַק רָאִינוּ שָׁם. עַד כָּאן אָמְרוּ הַמְרַגְּלִים. וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אוֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ. עַד כָּאן אָמַר כָּלֵב. שָׁלֹשׁ מִקְרִיּוֹת נֶאֶמְרוּ בְעִנְיָין אֶחָד. מַה שֶׁאָמַר זֶה לֹא אָמַר זֶה וּמַה שֶׁאָמַר זֶה לֹא אָמַר זֶה. כְּיוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר. בְּעַד הַחֲלוֹן נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא וגו׳. עַד כָּאן אָמְרָה אִמּוֹ שֶׁלְּסִיסְרָא. חַכְמוֹת שָׂרוֹתֶיהָ תַּעֲנֶינָה. הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל. [עַד כָּאן] אָמְרוּ כַלּוֹתֵיהָ. וְרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ אוֹמֶרֶת. כֵּן יוֹבְדוּ כָּל אוֹיְבֵי יי.

אָמַר רִבִּי פִּינחָס. כְּדַיי הִיא שֶׁתְּכַפֵּר עַד יְצִיאַת מִצְרַיִם.

אָמַר רִבִּי יַנַּאי. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. אֲפִילוּ עָרְפָה חַיָיב. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. אֲפִילוּ עָרְפָה [חַיָיב. דִּבְרֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן. אֲפִילוּ שְׁחָטָהּ] פָּטוּר. אָמַר רִבִּי יַנַּאי. שָׁמַעְתִּי לָהּ גְּבוּל מֵאֵימָתַי הִיא נֶאֱסֶרֶת. וְהוֹרִידוּ. מִשְׁעַת הוֹרָדָה. אָמַר רִבִּי אִילָא. לְפוֹטְרָהּ מִשּׁוּם אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן.

אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. עַד שֶׁהִיא בַחַיִּים הִיא קְדוֹשָׁה. מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן. תֵּצֵא וְתִרְעֶה בָעֵדֶר. מַהוּ תֵצֵא. תֵּצֵא מִקְּדוּשָּׁתָהּ.

אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָא. וְיֵאוּת. מַה כְתִיב וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם וְשָׁתָק. אֶלָּא אֲפִילוּ כֵן וְאַתָּה תְבָעֵר הַדָּם הַנָּקִי מִקִּרְבֶּךָ.