תלמוד ירושלמי - מסכת יבמות · פרק י״א הלכה ז׳

9 קטעים. טקסט התלמוד הירושלמי לפי מהדורת גוגנהיימר, בעברית מנוקדת.

יבמות · פרק י״א הלכה ז׳
א׳
משנה: מִי שֶׁלֹּא שָׁהֲתָה אַחַר בַּעֲלָהּ שְלֹשָׁה חֳדָשִׁים וְנִשֵּׂאת וְיָלְדָה וְאֵין יָדוּעַ אִם בֶּן תִּשְׁעָה לָרִאשׁוֹן. אִם בֶּן שִׁבְעָה לָאַחֲרוֹן. הָיוּ לָהּ בָּנִים מִן הָרִאשׁוֹן בָּנִים מִן הַשֵּׁינִי חוֹלְצִין וְלֹא מְיַיבְּמִין. וְכֵן הוּא לָהֶם חוֹלֵץ וְלֹא מְיַיבֵּם. הָיוּ לוֹ אַחִין מִן הָרִאשׁוֹן וְאַחִין מִן הַשֵּׁינִי. שֶׁלֹּא מֵאוֹתָהּ הָאֵם הוּא חוֹלֵץ וּמְיַיבֵּם. וְהֵן חוֹלְצִין וּמְיַיבְּמין. הָיָה אֶחָד יִשְׂרָאֵל וְאֶחָד כֹּהֶן נוֹשֵׂא אִשָּׁה רְאוּיָיה לַכֹּהֶן וְאִינוֹ מִטַּמֵּא לַמֵּתִים. וְאִם נִטְמָא אֵינוֹ סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים. וְאֵינוֹ אוֹכֵל בַּתְּרוּמָה וְאִם אָכַל אֵינוֹ מְשַּׁלֵּם קֶרֶן וָחוֹמֶשּׁ. וְאֵינוֹ חוֹלֵק עַל הַגּוֹרֶן. וּמוֹכֵר אֶת הַתְּרוּמָה וְהַדָּמִים שֶׁלּוֹ. וְאֵינוֹ חוֹלֵק בְּקָדְשׁי מִקְדָּשׁ. וְאֵין נוֹתְנִין לוֹ אֶת הַקֳּדָשִׁים. וְאֵין מוֹצִיאִין אֶת שֶׁלּוֹ מִיָּדוֹ. וּפָטוּר מִן הַזְּרוֹעַ וּמִן הַלְּחָיַיִם וּמִן הַקֵּיבָה. וּבְכוֹרוֹ יְהֵא רוֹעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב. וְנוֹתְנִין עֲלָיו חוּמְרֵי יִשְׂרָאֵל וְחוּמְרֵי כֹהֲנִים. הָיוּ שְׁנֵיהֶן כֹּהֲנִים הוּא אוֹנֵן עֲלֵיהֶן וְהֵם אוֹנְנִין עָלָיו. הוּא אֵינוֹ מִיטַּמֵּא לָהֶן וְהֵן אֵינָן מִיטַּמְּאִין לוֹ. הוּא לֹא יוֹרֵשׁ אוֹתָן אֲבָל הֵן יוֹרְשִׁין אוֹתוֹ. וּפָטוּר עַל מַכָּתוֹ וְעַל קִלְלָתוֹ שֶׁל זֶה וְשֶׁל זֶה וְעוֹלֶה בְמִשְׁמָרוֹ שֶׁל זֶה וְשֶׁל זֶה וְאֵינוֹ חוֹלֵק. אִם הָיוּ שְׁנֵיהֶן בְּמִשְׁמָר אֶחָד נוֹטֶל חֶלֶק אֶחָד.
ב׳
הלכה: מִי שֶׁלֹּא שָׁהָת אַחַר בַּעֲלָהּ כול׳. הָיוּ שְׁנֵיהֶם כֹּהֲנִים הוּא אוֹנֵן עֲלֵיהֶם כול׳. מַה נָן קַיָימִין. אִם לְאַחַר מִיתָה לֵית יָכִיל. דְּתַנִּינָן. הוּא אוֹנֵן עֲלֵיהֶן וְהֵן אוֹנְנִין עָלָיו. נִיחָא לַשֵּׁינִי אֵינוֹ מִטַּמֵּא. שֶׁאֲנִי אוֹמֵר. בְּנוֹ שֶׁלָּרִאשׁוֹן הוּא. לָרִאשׁוֹן לָמָּה אֵינוֹ מִטַּמֵּא. אֶלָּא בְּשֶׁגֵּירַשּׁ. מַה נַפְשֵׁךְ. בְּנוֹ הוּא יִטַּמֵּא לוֹ. אִם אֵינוֹ בְנוֹ חָלָל הוּא. וּמַה בְכָךְ שֶׁיִּטַּמֵּא. אֶלָּא בְשֶׁאָנַס. לֹא כֵן אָמַר רַבָּא בְשֵׁם אַבָּא בַּר יִרְמְיָה. אֲנוּסָה אֵינָהּ צְרִיכָה לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה חֳדָשִים. וְסַבְרִנָן מֵימַר כְרַבָּנִן וְהָכָא כְרִבִּי יוֹסֵי אֲנָן קַיָימִין.
ג׳
תַּנֵּי רִבִּי חִיָיה. אוֹנְנִין וּמִיטַּמְּאִין עַל הַסָּפֵק. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן. הוּא אוֹנֵן עֲלֵיהֶן וְהֵן אוֹנְנִין עָלָיו. רִבִּי אַשְׁיָיאן בַּר יָקִים הֲוָה לֵיהּ עוֹבְדָא. שָׁאַל לְרִבִּי יָסָא אֲמַר לֵיהּ. לֵית צְרִיךְ. אָמַר לֵיהּ. וְהָתַנִּינָן. אָמַר רִבִּי חִיָיה. אוֹנְנִין וּמִיטַּמְּאִין עַל הַסָּפֵק. סֵימָנִין הָיוּ נִיכָּרִין. לֹא כֵן אָמְרִין חֲבֵרַיָיא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. סֵימָנִין בֶּן שְׁמוֹנֶה אֵין עוֹשִׂין מַעֲשֶׂה. סֵימָן הָיָה לוֹ שֶׁבָּעַל וּפֵירַשׁ.
ד׳
בֶּן שְׁמוֹנֶה הֲרֵי הוּא כְאֶבֶן וְאֵין מְטַלְטְלִין אוֹתוֹ בַשַּׁבָּת. אֲבָל אִמּוֹ שׁוֹחָה עָלָיו וּמֵינִיקָתוֹ. רִבִּי יוֹסֵי בָּעֵי. אִילֵּין תִּינּוֹקוֹת סְפֵיקוֹת מַהוּ לְחַלֵּל עֲלֵיהֶן אֶת הַשַּׁבָּת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִי בּוּן. וְיֵאוּת. מַה נַפְשֵׁךְ. בֶּן תִּשְּׁעָה הוּא יִמּוֹל. בֶּן שְׁמוֹנֶה נַעֲשֶׂה כִמְחַתֵּךְ בָּשָׂר שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ. רַבָּנִן דְּקַיסָרִין אָמְרֵי. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר דֹּסַיי שָׁאַל. מִי אָמַר שֶׁמּוּתָּר לַחְתּוֹךְ בָּשָׂר שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ.
ה׳
תַּנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אָמַר. כָּל הַמִּתְקַיֵים בָּאָדָם שְׁלֹשִׁים יוֹם אֵינוֹ נֶפֶל. וּפְדוּיָיו מִבֶּן חוֹדֶשׁ תִּפְדֶּה. וּבְהֵמָה שְׁמוֹנָה יָמִים אֵין זֶה נֶפֶל. וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וְהָלְאָה יֵרָצֶה לְקָרְבַּן אִשֶּׁה לַיי. תַּמָּן אָמְרֵי בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. הֲלָכָה כְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. אָמַר רִבִּי בָּא. מַה פְלִיגִין. בְּשֶׁלֹּא נוֹלַד לֶחֳדָשָׁיו. אֲבָל אִם נוֹלַד לְחֳדָשָׁיו אַף רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל מוֹדֶה.
ו׳
הִכָּה אֶת זֶה וְחָזַר וְהִיכָּה אֶת זֶה. קִילֵּל אֶת זֶה וְחָזַר וְקִילֵּל אֶת זֶה פָּטוּר. רִבִּי חֲנַנְיָא בָּעֵי. לֵית הָדָא פְלִיגָי עַל רִבִּי יוֹחָנָן. דְּאִיתְפַּלְּגוֹן בִּשְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁלַּגָּלִיּוֹת. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מְקַבְּלִין הַתְרָיָיה עַל הַסָּפֵק. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אֵין מְקַבְּלִין הַתְרָיָיה עַל הַסָּפֵק. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא אָמַר רִבִּי. לֵית הִיא פְלִיגָא. תַּמָּן אֶיפְשַׁר לָךְ לַעֲמוֹד עָלָיו. בְּרַם הָכָא אֵי אֶיפְשַׁר לָךְ לַעֲמוֹד עָלָיו.
ז׳
הִיכָּה שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת קִילֵּל שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת חַיָיב. רִבִּי יוּדָה פוֹטֵר. רִבִּי יוֹחָנָן בָּעֵי. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוּדָה. דִּתְנָן תַּמָּן. אָכַל מִזֶּה כְזַיִת וּמִזֶּה כְזַיִת סוֹפֵג שְׁמוֹנִים. רִבִּי יוּדָה אָמַר. אֵינוֹ סוֹפֵג אֶלָּא אַרְבָּעִים. אָמַר רִבִּי קְרוּסְפִּי. אֵינָהּ מוּחְלֶפֶת. תַּמָּן עִיקָּר לָאוִין סָפֵק הָיָה. בְּרַם הָכָא וַודַּאי הָיָה וְנִסְתַּפֵּק לוֹ. רִבִּי יוּדָה בָּעֵי. מֵעַתָּה נְבֵילָה שֶׁבִּיטְּלָהּ בִּשְׁחִיטָה. מֵאַחַר שֶׁוַודַּאי הָיָה וְנִסְתַּפֵּק לוֹ אָכַל מִמֶּנָּה יְהֵא פָטוּר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מוֹדֶה רִבִּי יוּדָה בִשְׁאָר כָּל הַסְּפֵיקוֹת שֶׁהוּא פָטוּר. בְּרַם הָכָא קִרְיֵי דָרַשׁ רִבִּי יוּדָה. אָבִיו וַודַּאי וְלֹא הַסָּפֵק. אִמּוֹ וַודַּאי וְלֹא הַסָּפֵק.
ח׳
וְעוֹלֶה בְמִשְׁמָרוֹ שֶׁלָּּזֶה וְשֶׁלָּזֶה. לֹא יַעֲלֶה. רִבִּי אָחָא רִבִּי חִינְנָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא. מִפְּנֵי פְגַם הַמִּשְׁפָּחָה.
ט׳
תַּנֵּי. וְהֵן שֶׁיְּהוּ שְׁנֵיהֶן בֵּית אַב אֶחָד.

מקור: תלמוד ירושלמי, מהדורת גוגנהיימר, רישיון CC BY. sefaria.org

על ההלכה הזו

תלמוד ירושלמי יבמות פרק י״א הלכה ז׳, מתוך מסכת יבמות. התלמוד הירושלמי הוא תלמוד ארץ ישראל - דיוני האמוראים על המשנה כפי שנערכו בישיבות הגליל, פרק אחר פרק והלכה אחר הלכה. הטקסט מוצג לפי מהדורת גוגנהיימר המנוקדת.
מקור: תלמוד ירושלמי, מהדורת גוגנהיימר, רישיון CC BY