תלמוד ירושלמי - מסכת יבמות · פרק ט״ו הלכה ה׳

4 קטעים. טקסט התלמוד הירושלמי לפי מהדורת גוגנהיימר, בעברית מנוקדת.

יבמות · פרק ט״ו הלכה ה׳
א׳
משנה: אַחַת אוֹמֶרֶת מֵת וְאַחַת אוֹמֶרֶת לֹא מֵת זוֹ שֶׁאוֹמֶרֶת מֵת תִּינָּשֵׂא וְתִיטּוֹל כְּתוּבָּתָהּ וְזוֹ שֶׁאוֹמֶרֶת לֹא מֵת לֹא תִינָּשֵׂא וְלֹא תִיטּוֹל כְּתוּבָּתָהּ. אַחַת אוֹמֶרֶת מֵת וְאַחַת אוֹמֶרֶת נֶהֱרַג רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר הוֹאִיל וּמַכְחִישּׁוֹת זוֹ אֶת זוֹ הֲרֵי אֵילּוּ לֹא יִנָּשֵׂאוּ. רִבִּי יְהוּדָה וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִין זוֹ וְזוֹ מוֹדוֹת שֶׁאֵינוֹ קַיָים יִנָּשֵׂאוּ.
ב׳
הלכה: הָאִשָּׁה שֶׁהָלְכָה הִיא כול׳. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. מוֹדֶה רִבִּי מֵאִיר בָּרִאשׁוֹנָה. אַשְׁכָּח תַּנֵּי. עוֹד הִיא בְמַחֲלוֹקֶת. מַה בֵין שְׁנִיָיה מַה בֵין רִאשׁוֹנָה. רִאשׁוֹנָה לֹא עָשׂוּ בָהּ דָּבָר זֶה אֵצֶל חֲבֵירָתָהּ כְּלוּם. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. מוֹדֶה רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בְּעֵדִים. מַה בֵּין עֵדִים מַה בֵּין צָרָה. לא עָשׂוּ דִבְרֵי צָרָה אֵצֶל חֲבֵירָתָהּ כְּלוּם. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אִילּוּ אֲמָרָהּ רִבִּי לָעְזָר מִנִּי שְּׁמָעָהּ וַאֲמָרָהּ.
ג׳
תַּמָּן תַּנִּינָן. מִי שֶׁהָיוּ שְׁתֵּי כִיתֵּי עֵדִים מֵעִידוֹת אוֹתוֹ. אֵלּוּ מֵעִידִין אוֹתוֹ שֶׁנָּזַר שְׁתַּיִם וְאֵלּוּ מֵעִידִין אוֹתוֹ שֶׁנָּזַר חָמֵשׁ. רַב אָמַר. בִּכְלָל נֶחְלְקוּ. אֲבָל בִּפְרָט כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁיֵּשׁ בִּכְלָל חָמֵשׁ שְׁתַּיִם שֶׁיְּהֵא נָזִיר שְׁתַּיִם. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. בְּמוֹנֶה נֶחְלְקוּ. אֲבָל בִּכְלָל כָּל עַמָּא מוֹדֵיי. נֶחֱלֶקֶת הָעֵדוּת אֵין כָּאן נְזִירוּת. וְהֵידֵינוֹ כְלָל וְהֵידֵינוֹ מוֹנֶה. כְּלָל. הָהֵן אָמַר תַּרְתֵּיי וְהָהֵן אָמַר חָמֵשׁ. מוֹנֶה. הָהֵן אָמַר. חָדָא תַּרְתֵּיי וְהָהֵן אָמַר. תְּלַת אַרְבַּע וְחָמֵשׁ.
ד׳
רַב אָמַר. הִכְחִישׁ עֵדוּת בְּתוֹךְ עֵדוּת לֹא בָטְלָה הָעֵדוּת. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. הִכְחִישׁ עֵדוּת בְּתוֹךְ עֵדוּת בָּטְלָה הָעֵדוּת. דִבְרֵי הַכֹּל. הִכְחִישׁ עֵדוּת לְאַחַר עֲדוּת לֹא בָטְלָה הָעֵדוּת. רִבִּי יוֹחָנָן כְּדַעְתֵּיהּ. דָּמַר רִבִּי בָּא רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הוּחְזָק הַמּוֹנֶה. זֶה אָמַר. מִן הַכִּיס מוֹנֶה. וְזֶה אוֹמֵר. מִן הַצְּרוֹר מוֹנֶה. הִכְחִישׁ עֵדוּת בְּתוֹךְ עֵדוּת. וְאַף רַב מוֹדֶה שֶּׁבָּטְלָה הָעֵדוּת. מַה פְלִיגִין. בְּשֶׁהָיוּ שְׁתֵּי כִיתֵּי עֵדִים. אֵילּוּ אוֹמְרִים. מִן הַכִּיס מוֹנֶה. וְאֵילּוּ אוֹמְרִים. מִן הַצְּרוֹר מוֹנֶה. הִכְחִישׁ עֵדוּת בְּתוֹךְ עֵדוּת בָּטֵל הָעֵדוּת. וּכְרַב לֹא בָטְלָה הָעֵדוּת. אֵילּוּ אוֹמְרִים. לְתוֹךְ חֵיקוֹ מָנָה. וְאֵילּוּ אוֹמְרִים. לְתוֹךְ פוּנְדָּתוֹ מָנָה. דִּבְרֵי הַכֹּל. הִכְחִישׁ הָעֵדוּת לְאַחַר עֵידוּת לֹא בָטְלָה עֵדוּת. זֶה אָמַר. בַּמַּקֵל הֲרָגוֹ. וְזֶה אָמַר. בַּסַּיָיף הֲרָגוֹ. הִכְחִישׁ עֵדוּת בְּתוֹךְ עֵדוּת בָטְלָה הָעֵדוּת. וְאַף רַב מוֹדֶה שֶׁבָּטְלָה עֵדוּת. מַה פְלִיגִין. כְּשֶׁהָיוּ שְׁתֵּי כִתֵּי עֵדִים. אֵלּוּ אָמַר. בַּמַּקֵל הֲרָגוֹ. וְאֵלּוּ אָמַר. בַּסַּיָיף הֲרָגוֹ. הִכְחִישׁ עֵדוּת בְּתוֹךְ עֵדוּת בָטְלָה הָעֵדוּת. וּכְרַב לֹא בָטְלָה הָעֵדוּת. אֵילּוּ אוֹמְרִים. בְּדָרוֹם פָּנָה. וְאֵילוּ אוֹמְרִים. בְּצָפוֹן פָּנָה. דִּבְרֵי הַכֹּל. הִכְחִישׁ עֵדוּת לְאַחַר עֵדוּת לֹא בָטְלָה הָעֵדוּת. חֵיילֵיהּ דְּרַב מִן הָדָא. רִבִּי שִׁמְעוֹן וְרִבִּי יוּדָה אוֹמְרִין. הוֹאִיל וְזוֹ וְזוֹ מוֹדוֹת שֶׁאֵינוֹ קַיָים יִנָּשֵׂאוּ. וְלֹא שְׁמִיעַ דָּמַר רִבִּי לָעְזָר. מוֹדֶה רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בְּעֵדִים. מַה בֵּין עֵדִים מַה בֵּין צָרָה. לא עָשׂוּ דִבְרֵי צָרָה אֵצֶל חֲבֵירָתָהּ כְּלוּם. (דָּמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אִם אֲמָרָהּ רִבִּי לָעְזָר מִינִּי שְׁמָעָהּ וַאֲמָרָהּ.) מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב. אֶחָד חֲקִירוֹת וְאֶחָד בְּדִיקוֹת. בִּזְמָן שֶׁהֵן מַכְחִישִׁין זֶה אֶת זֶה עֵדוּתָן בְּטֵילָה. אָמַר רִבִּי מָנָא. פָּתַר לָהּ רַב עֵד בְּעֵד. אָמַר רִבִּי אָבוּן. וַאֲפִילוּ תֵימַר כַּת בְּכַת. שַׁנְיָיא הִיא בְדִינֵי נְפָשׁוֹת. צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדוֹף.

מקור: תלמוד ירושלמי, מהדורת גוגנהיימר, רישיון CC BY. sefaria.org

על ההלכה הזו

תלמוד ירושלמי יבמות פרק ט״ו הלכה ה׳, מתוך מסכת יבמות. התלמוד הירושלמי הוא תלמוד ארץ ישראל - דיוני האמוראים על המשנה כפי שנערכו בישיבות הגליל, פרק אחר פרק והלכה אחר הלכה. הטקסט מוצג לפי מהדורת גוגנהיימר המנוקדת.
מקור: תלמוד ירושלמי, מהדורת גוגנהיימר, רישיון CC BY