תלמוד ירושלמי - מסכת יבמות · פרק ט״ז הלכה ג׳

משנה: אֵין מְעִידִין אֶלָּא עַל פַּרְצוּף פָּנִים עִם הַחוֹטֶם אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ סִימָנִין בְּגוּפוֹ וּבְכֵלָיו. אֵין מְעִידִין אֶלָּא עַד שְׁלֹשָׁה יָמִים. וַאֲפִילוּ רָאוּהוּ מְגוּיָיד וְצָלוּב עַל הַצְּלִיב וְהַחַיָּה אוֹכֶלֶת בּוֹ אֵין מְעִידִין אֶלָּא עַד שֶׁתֵּצֵא נַפְשׁוֹ. רִבִּי יוּדָה בֶן בָּבָא אוֹמֵר. לֹא כָל הָאָדָם וְלֹא כָל הַמְּקוֹמוֹת וְלֹא כָל הַשָּׁעוֹת שָׁווֹת.

הלכה: אֵין מְעִידִין אֶלָּא עַל פַּרְצוּף פָּנִים וכו׳. רַב יְהוּדָה אָמַר. הַחוֹטֶם עִם הַלְּסָתוֹת. וְאַתְיָא דָמַר רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָם. זֶה הַחוֹטֶם. אָמַר רִבִּי חִיָיא בַּר בָּא. מָאן דְבָעֵי דְלָא מִתְחַכְּמָא יְהִיב אִיסְפְּלָנִי עַל נְחִירֵיהּ וְלָא מִתְחַכֵּם. כְּהָדָה. בְּיוֹמֵי דְאֻרְסִקִּינָס מַלְכָּא הַוְיָין צִיפּוֹרָאֵי מִתְבָּעִין וַהֲווֹן יְהָבִין אִיסְפְּלָנִי עַל נְחִירֵיהוֹן וְאִינּוּן לָא מִתְחַכְּמִין. וּבְסֵיפָא אִיתְמָר עֲלֵיהוֹן לִישָׁן בִּישּׁ וְאִיתְצַיְּדוֹן כּוּלְּהוֹן מִן בִּידוֹ.

כְּתִיב. וַיַכּוּ בָהֶם אֲבִיָּה וְעַמּוֹ מַכָּה גְדוֹלָה מְאֹד. אָמַר רִבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא. שֶּׁהֶעֱבִיר הַכָּרַת פְּנֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. הָדָא הִיא דִכְתִיב הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָם וגו׳. זֶה הַחוֹטֶם. רִבִּי אִמִּי אָמַר. שֶׁהוֹשִׁיב עֲלֵיהֶם מִשְׁמָרוֹת שְׁלֹשָׁה יָמִים עַד שֶׁנִּתְקַלְקֵל צוּרָתָן. הָדָא הִיא דִכְתִיב עָצְמוּ לִי אַלְמְנוֹתָיִךְ מֵחוֹל יַמִּים. וְתַנֵּי כֵן אֵין מְעִידִין אֶלָּא עַל פַּרְצוּף פָּנִים עִם הַחוֹטֶם. כְּתִיב וְלֹא עָצַר כֹּחַ יָרָבְעַם עוֹד בִּימֵי אֲבִיָּה [וַיִגְּפֵהוּ] יי וַיָּמוֹת. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל. אַתְ סָבוּר שֶׁהוּא יָרָבְעַם. אֵינָהּ אֶלָּא אֲבִיָּה. וְלָמָּה נִיגַּף. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. עַל שֶׁחִישֵּׂד אֶת יָרָבְעַם בְּרַבִּים. הָדָא הִיא דִכְתִיב וְאַתֶּם הֲמוֹן רָב וְעִמָּכֶם עֶגְלֵי הַזָּהָב אֲשֶּׁר עָשָׂה לָכֶם יָרָבְעַם לֵאלֹהִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. עַל שֶׁבִּיזֶּה אֶת אֲחִיָּה הַשִּׁילוֹנִי רַבֵּיהּ. וְדָה הִיא דִכְתִיב וַיִּקָּבְצוּ אֵלָיו אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל עַל דְּצַוָוח לַאֲחִיָּה הַשִּׁילוֹנִי [בְּלִיַּעַל]. וְרַבָּנִין אָמְרִין. עַל יְדֵי שֶׁבָּאת עֲבוֹדָה זָרָה לְיָדוֹ וְלֹא בִיעֲרָהּ. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיִּרְדּוֹף אֲבִיָּה אֲחַרֵי יָרָבְעַם וַיִּלְכֹּד מִמֶּנּוּ עָרִים אֶת בֵּיתְאֵל וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ. וּכְתִיב וַיָּשֶׂם אֶת הָאֶחָד בְבֵיתאֵל וְאֶת הָאֶחָד נָתַן בְּדָן.

אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּגוּפוֹ וּבְכֵלָיו. וְלֹא כֵן תַּנֵּי. מְנַיִן לְאָחִיךָ שֶׁטָּעָה אַתָּה מַחֲזִירוֹ בֵּין בְּגוּפוֹ בֵּין בְּכֵילָיו. שַׁנְיָיא הִיא שֶׁהַסִּימָנִין דַּרְכָּן לְהִשְׁתַּנּוֹת.

כֵּינִי מַתְנִיתָא. אֵין מְעִידִין אֶלָּא עַד לְאַחַר שְׁלֹשָׁה יָמִים. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב פַּפַּי רִבִּי יְהוֹשֻּׁעַ דְּסוּכְנִין בְּשֵׁם רִבִּי לֵוִי. כָּל תְּלָתָא יוֹמִין נַפְשָׁא טַיְיסָא עַל גּוּפָהּ. סָבְרָא דְהִיא חָזְרָה לְגַוָוהּ. כֵּיוָן דְּהִיא חָמִית לֵיהּ דְּאִישְׁתַּנֵּי זִיוְוהוֹן דְּאַפּוֹי הִיא שָׁבְקָא לֵיהּ וְאָזְלָה. וּמִן תְּלָתָא יוֹמִין וּלְהַלָּן הַכֶּרֶס נִבְקָעַת עַל פָּנָיו וְאוֹמֶרֶת לוֹ. הֵילָךְ מַה שֶׁגָּזַלְתָּ וְחָמַסְתָּ. רִבִּי חַגַּי בְשֵׁם רִבִּי יֹאשִׁיָּה מַיְיתֵי לָהּ מֵהָדָא קְרָא וְזֵירֵתִי פֶרֶשׁ עַל פְּנֵיכֶם וַאֲפִילוּ פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אַךְ בְּשָׂרוֹ עָלָיו יִכְאָב וְנַפְשׁוֹ עָלָיו תֶּאֱבָל.

מתניתין. אֲפִילוּ רָאוּהוּ מְגוּיָיד. אֲנִי אוֹמֵר. בְּחֶרֶב מְלוּבֶּנֶת נִכְוָוה וְחָיָה. וְצָלוּב עַל הַצְּלִיבָה. אוֹמֵר אֲנִי. מַטְרוֹנָא עָבְרָה עָלָיו וּפְדָאָתוֹ. וְהַחַיָּה אוֹכֶלֶת בּוֹ. אֲנִי אוֹמֵר. נִתְרָחֲמוּ עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם. נָפַל לְבוֹר אֲרָיוֹת אֵין מֵעִידִין עָלָיו. אוֹמֵר אֲנִי. נַעֲשֶׂה לוֹ נִיסִּים כְּדָנִיֵּאל. נָפַל לְכִבְשָׁן הָאֵשׁ אֵין מֵעִידִין עָלָיו. אוֹמֵר אֲנִי. נַעֲשֶׂה לוֹ נִיסִּין כַּחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה. נָפַל לְבוֹר מָלֵא נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים אֵין מֵעִידִין עָלָיו. רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אוֹמֵר. אוֹמֵר אֲנִי. חַבָּר הָיָה. נָפַל לְיוֹרֶה בֵּין שֶׁל מַיִם וּבֵין שֶׁל שֶׁמֶן אֵין מֵעִידִין עָלָיו. רִבִּי אַבָּא אָמַר. שֶׁל שֶׁמֶן מֵעִידִין עָלָיו. שֶׁל מַיִם אֵין מֵעִידִין עָלָיו.

רִבִּי יוּדָה בֶן בָּבָא. רִבִּי זְעִירָא רִבִּי חֲנַנְאֵל בְשֵּׁם רַב. הֲלָכָה כְרִבִּי יְהוּדָה בֶן בָּבָא. מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִין פְלִיגִין. דָּמַר רִבִּי יִרְמְיָה. מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁנָּפַל לְיַרְדֵּן וְעָלָה לְאַחַר שִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם. וְהִכִּירוּ שֶׁצְּפָרְתוֹ הַצִּינָּה וְהִשִּׂיאוּ אֶת אִשְׁתּוֹ.