תלמוד ירושלמי - מסכת יומא · פרק ג׳ הלכה ח׳

9 קטעים. טקסט התלמוד הירושלמי לפי מהדורת גוגנהיימר, בעברית מנוקדת.

יומא · פרק ג׳ הלכה ח׳
א׳
משנה: בָּא לוֹ לְמִזְרַח הָעֲזָרָה לִצְפוֹן הַמִּזְבֵּחַ הַסְּגָן בִּימִינוֹ וְרֹאשׁ בֵּית אָב מִשְּׂמֹאלוֹ. וְשָׁם שְׁנֵי שְׂעִירִים וְקַלְפֵּי הָיְתָה שָׁם וּבָהּ שְׁנֵי גוֹרָלוֹת. שֶׁל אֶשְׁכְּרוֹעַ הָיוּ וַעֲשָׂאָן בֶּן גַּמְלָא שֶׁל זָהָב וְהָיוּ מַזְכִּירִין אוֹתוֹ לְשֶׁבַח: בֶּן קָטִין עָשָׂה שְׁנֵים עָשָׂר דַּד לַכִּיּוֹר שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ אֶלָּא שְׁנָיִם. וְאַף הוּא עָשָׂה מוּכְנִי לַכִּיּוֹר שֶׁלֹּא יִהְיוּ מֵימָיו נִפְסָלִין בְּלִינָה. מוֹנְבַּז הַמֶּלֶךְ הָיָה עוֹשֶׂה כָּל יְדוֹת הַכֵּלִים שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁל זָהָב. הִילְנִי אִמּוֹ עָשְׂתָה נִבְרֶשֶׁת שֶׁל זָהָב עַל פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל. וְאַף הִיא עָשְׂתָה טַבֻּלָא שֶׁל זָהָב שֶׁפָּרָשַׁת סוֹטָה כְתוּבָה עָלֶיהָ. נִיקָנוֹר נַעֲשׂוּ נִסִּים לְדַלְתוֹתָיו וְהָיוּ מַזְכִּירִין אוֹתוֹ לְשֶׁבַח:
ב׳
הלכה: אֵי זֶהוּ צְפוֹנוֹ שֶׁלְמִזְבֵּחַ שֶׁהוּא כָשֵׁר בִּשְׁחִיטַת קָדְשֵׁי קָדָשִׁים. מִקִּירוּ שֶׁלְמִזְבֵּחַ צְפוֹנִי. גָּרַשׂ בְּהִילְכְתָא עִילִּיתָא עַד מִקִּירוּ שֶׁלְמִזְבֵּחַ הַצְּפוֹנִי וְעַד כּוֹתֶל הָעֲזָרָה הַמִּזְרַחִי.
ג׳
חֲמִשָּׁה דְבָרִים הָיָה הַסְּגָן מְשַׁמֵּשׁ. הַסְּגָן אוֹמֵר לוֹ. אִישִׁי כֹהֵן גָּדוֹל הַגְבֵּהַּ יְמִינְךָ. סְגָן מִיְּמִינוֹ וְרֹאשׁ בֵּית אָב מִשְּׂמֹאלוֹ. הֵנִיף הַסְּגָן בַּסּוּדָרִין. אָחַז הַסְּגָן בִּימִינוֹ וְהֶעֱלָהוּ. לֹא הָיָה כֹהֵן גְּדוֹל מִתְמַנֶּה לִהְיוֹת כֹּהֵן גְּדוֹל עַד שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה סְגָן.
ד׳
וְקַלְפֵּי הָיָה שָׁם וּבָהּ שְׁנֵי גוֹרָלוֹת. וְשֶׁלְאֶשְׁכְּרוֹעַ הָיוּ. מָהוּ אֶשְׁכְּרוֹעַ. פֻּסְקִינוֹן. רִבִּי שְׁמוּאֵל אֲחוֹי דְרַב בָּעֵי. אָבְדוּ. מָהוּ לָעֲשׂוֹת תַּחְתֵּיהֶן שֶׁלְזָהָב. יָיבֹא כְהָדָא. שֶׁמַּעֲלִין בַּקּוֹדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין.
ה׳
וְיַעֲשׂוּ דַדִּין זֶה עַל גַּבֵּי זֶה. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. כְּיוֹם מְרוּבֶּה שֵׁלְתָּמִיד. הָעֶלְיוֹן מִשֵּׁם כְּלי פָּחוּת בְּרוּבּוֹ. וְהַתַּחְתּוֹן אֵין בּוֹ מִשֵּׁם אֲוִירוֹ שֶׁלְכֶּלִי. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אַמַּת הַמַּיִם הָיְתָה מוֹשֶׁכֶת לוֹ מֵעֵיטָם. וְהָיוּ רַגְלֵי שֶׁבַּדָּרוֹם פְּחוּתִין כְּרִימּוֹנִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר כַּרְסָנָא בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. הַיָּם בֵּית טְבִילָה לַכֹּהֲנִים הוּא. וְהַיָּם לְרָחְצָה לַכֹּהֲנִים בּוֹ. וְלֹא כְלִי הוּא. אַמַּת הַמַּיִם מוֹשֶׁכֶת לוֹ מֵעֵיטָם וְהָיוּ רַגְלֵי שֶׁבַּדָּרוֹם פְּחוּתִים כְּרִימּוֹנִים.
ו׳
כְּתִיב וְאֵלֶּה מִסְפָּרָם אֲגַרְטְלֵי זָהָב שְׁלשִׁים. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר. מְקוֹם שָׁאוֹגְרִין בּוֹ דָמוֹ שֵׁלְטָלֶה. אֲגַרְטְלֵי כֶסֶף אָלֶף. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. מְקוֹם שָׁאוֹגְרִין דָמוֹ שֵׁלְפָּר. מַחֲלָפִים תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים. אָמַר רִבִּי סִימוֹן. אֵילּוּ הַסַּכִּינִין. כַּיי דְתַנִּינָן תַּמָּן. הוּא הָיָה נִקְרָא בֵּית הַחִילְפוֹת. שֶׁשָּׁם הָיוּ גּוֹנְזִין אֶת הַסַּכִּינִין.
ז׳
הִילְנִי אִמּוֹ עָשְׂתָה נִבְרֶשֶׁת שֶׁל זָהָב עַל פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל. תְּרֵין אֲמוֹרִין. חַד אָמַר. מְנַרְתָּא. וְחָרָנָה אָמַר. קוֹנְכִיתָא. תִּרְגֵּם עֲקִילַס. לָקָבֵל נֶבְרַשְׁתָּא לַמְפַּדָס.
ח׳
אַף הִיא עָשְׂתָה טַבֻּלָה שֶׁלְּזָהָב שֶׁפָּרָשַׁת סוֹטָה כְתוּבָה עָלֶיהָ. שֶׁבַּשָּׁעָה שֶׁהָיְתָה הַחַמָּה זוֹרַחַת הָיוּ הַנִּיצוֹצוֹת מְנַתְּזִין מִמֶּנָּה וְהָיוּ יוֹדְעִין שֶׁזָּרְחָה הַחַמָּה. וּמַה הָיָה כָתוּב עָלֶיהָ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. אֲלֶ״ף בֵּי״ת הָיָה כָתוּב עָלֶיהָ. וְהָא תַנֵּי. כִּכְתָב שֶׁכָּאן כֵּן כְּתָב שֶׁכָּאן. לֹא מְעוּבֶּה וְלֹא מֵידַק אֶלָּא בֵינוֹנִי. פָּתַר לָהּ. כְּאֲלֶ״ף שֶׁכָּאן [כֵּן] אֲלֶ״ף שֶׁכָּאן. כְּבֵי״ת שֶׁכָּאן כֵּן בֵי״ת שֶׁכָּאן. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. כָּל פָּרָשַׁת סוֹטָה הָיָה כָתוּב עָלֶיהָ. שֶׁמִּמֶּנָּה הָיָה קוֹרֵא וּמְתַרְגֵּם כָּל דִּקְדּוּקֵי הָפָּרָשָׁה.
ט׳
נִיקָנוֹר נַעֲשׂוּ נִיסִּים לְדַלְתוֹתָיו. וּמַזְכִּירִין אוֹתוֹ לְשֶׁבַח. תַּנֵּי. מַעֲשֶׂה שֶׁהָיוּ בָאִין בִּסְפִינָה וְעָמַד עֲלֵיהֶן סַעַר גָּדוֹל בַּיָּם. וְנָטְלוּ אֶחָד מֵהֶם וְהִטִּילוּהוּ בַיָּם. וּבִיקְשׁוּ לְהַטִּיל עוֹד שֵׁינִי וְעָמַד וְגִיפְפוֹ. אָמַר לָהֶן. אִם מַטִּילִין אַתֵּם אוֹתוֹ לַיָּם הִטִּילוּנִי עִמּוֹ. וְהָיָה בוֹכֶה וּמִתְאַבֵּל וּבָא עַד שֶׁהִגִּיעַ לִלְמֵינָהּ שֶׁל יָפוֹ. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיַע לִלְמֵינָהּ שֶׁל יָפוֹ הִתְחִיל מְבַעְבֵּעַ מִתַּחַת הַסְּפִינָה. כַּיי דְתַנִּינָן תַּמָּן. כָּל הַשְּׁעָרִים שֶׁהָיוּ שָׁם נִשְׁתַּנּוּ לִהְיוֹת שֶׁלְזָהָב חוּץ מִשַּׁעֲרֵי נִיקָנוֹר מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשָׂה בָהֶן נֵס. וְיֵשׁ אוֹמְרִים מִפְּנֵי שֶׁנְּחוּשְׁתָּן מַצְהִיב. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי לִיעֶזֶר. נְחוּשְׁתָּן הָיָה (קָרִונְתִיוֹן) [מַצְהִיב וְיוֹתֵר] יָפֶה מִשֶּׁל זָהַב.

מקור: תלמוד ירושלמי, מהדורת גוגנהיימר, רישיון CC BY. sefaria.org

על ההלכה הזו

תלמוד ירושלמי יומא פרק ג׳ הלכה ח׳, מתוך מסכת יומא. התלמוד הירושלמי הוא תלמוד ארץ ישראל - דיוני האמוראים על המשנה כפי שנערכו בישיבות הגליל, פרק אחר פרק והלכה אחר הלכה. הטקסט מוצג לפי מהדורת גוגנהיימר המנוקדת.
מקור: תלמוד ירושלמי, מהדורת גוגנהיימר, רישיון CC BY