אַחְאָב בֶּן עָמְרִי מלך על ממלכת ישראל בשומרון. הוא נשא את אִיזֶבֶל בת מלך צידון, והרבה לעבוד את הבעל, ״וַיַּעַשׂ אַחְאָב הָרַע בְּעֵינֵי ה' מִכֹּל אֲשֶׁר לְפָנָיו״ (מלכים א טז).
בימיו פעל הנביא אליהו, שגזר בצורת ולאחר מכן ניצח את נביאי הבעל בהר הכרמל (מלכים א יז-יח). פרשת כרם נבות היזרעאלי, שנלקח בעוול בעצת איזבל, הביאה לתוכחת אליהו ולנבואת פורענות על בית אחאב (מלכים א כא).
אחאב נלחם בארם וניצח, אך במלחמה נוספת ברמות גלעד נפגע בחץ ומת (מלכים א כב). בתנ״ך הוא סמל למלך רב-עוצמה שהחטיא את ישראל בעבודה זרה, בעוד הנביאים ניצבים מולו.
הפסוקים במקרא
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את דמותו של אַחְאָב בתנ״ך. התוכן מבוסס על הכתוב במקרא ועל המקורות המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי חז״ל״, ״המדרש מספר״) ואינם מעורבים בפשט הכתוב.