אַבְשָׁלוֹם היה בנו של דוד, יפה תואר, ״וּכְאַבְשָׁלוֹם לֹא הָיָה אִישׁ יָפֶה״. לאחר שאמנון פגע בתמר אחותו, המתין אבשלום שנתיים והרגוֹ, ואז ברח (שמואל ב יג).
אבשלום שב בעצת יואב, וגנב את לב אנשי ישראל. לבסוף מרד בדוד, ״גָּנַב אַבְשָׁלוֹם אֶת לֵב אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל״, והמליך עצמו בחברון (שמואל ב טו). דוד נמלט מירושלים.
במלחמה ביער אפרים נתפס ראש אבשלום בענפי האלה, ״וַיֻּתַּן בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ״, ויואב הרגוֹ. דוד בכה עליו מרות, ״בְּנִי בְנִי אַבְשָׁלוֹם״ (שמואל ב יח). בתנ״ך הוא סמל המרד והשבר בבית דוד.
הפסוקים במקרא
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את דמותו של אַבְשָׁלוֹם בתנ״ך. התוכן מבוסס על הכתוב במקרא ועל המקורות המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי חז״ל״, ״המדרש מספר״) ואינם מעורבים בפשט הכתוב.