בִּלְהָה היתה שפחתה של רחל, שנתן לה לבן בעת נישואי יעקב (בראשית כט). מאחר שרחל היתה עקרה, נתנה את בלהה ליעקב לאישה, ״וּתְהִי לוֹ לְאִשָּׁה״ (בראשית ל).
בלהה ילדה ליעקב שני בנים, דן ונפתלי, ורחל קראה את שמותם (בראשית ל). הם נמנים בין שנים עשר שבטי ישראל.
בלהה נזכרת גם בפרשת ראובן (בראשית לה). בתנ״ך היא אחת מארבע הנשים שמהן נולדו שבטי ישראל.
הפסוקים במקרא
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את דמותו של בִּלְהָה בתנ״ך. התוכן מבוסס על הכתוב במקרא ועל המקורות המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי חז״ל״, ״המדרש מספר״) ואינם מעורבים בפשט הכתוב.