וּבְנֵ֤י בִלְהָה֙ שִׁפְחַ֣ת רָחֵ֔ל דָּ֖ן וְנַפְתָּלִֽי׃

הכתוב מונה את בני בלהה שפחת רחל: דן ונפתלי. לפי פשט הפסוק ממשיך מניין השבטים, ולאחר בני האמהות לאה ורחל מונה את בני השפחות. בלהה היתה שפחת רחל, ואת שני בניה דן ונפתלי ילדה ליעקב על ברכי רחל. אונקלוס מתרגם את השמות כפשוטם ומכנה את בלהה ״אמתא דרחל״, שפחתה של רחל. בני השפחות נמנים אף הם במלואם בין שנים עשר בני יעקב, ואינם נגרעים ממניין השבטים, שכן כולם יחד מרכיבים את עם ישראל העתיד לצאת מיעקב.