חֲנוֹךְ בֶּן יֶרֶד הוא השביעי בדורות מאדם. התורה מספרת עליו כי ״וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים״, לשון המובאת עליו פעמיים (בראשית ה).
חנוך חי שלוש מאות שישים וחמש שנה, מספר מועט לעומת שאר הדורות באותו פרק. סופו מתואר בלשון יוצאת דופן: ״וְאֵינֶנּוּ כִּי לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים״ (בראשית ה).
חנוך היה אביו של מתושלח. בשל לשון הכתוב החריגה עליו רבו הפירושים במסורת, אך בפשט התורה מציגה אותו כדמות שהתהלכה עם ה'. בתנ״ך הוא סמל הצדיק בדורות הראשונים.
הפסוקים במקרא
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את דמותו של חֲנוֹךְ בתנ״ך. התוכן מבוסס על הכתוב במקרא ועל המקורות המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי חז״ל״, ״המדרש מספר״) ואינם מעורבים בפשט הכתוב.