עֵשָׂו, המכונה גם אֱדוֹם, הוא בנם הבכור של יצחק ורבקה ואחיו התאום של יעקב. הוא יצא ראשון ״אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר״, והיה ״אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה״ (בראשית כה). באותו פרק מכר עשו ליעקב את בכורתו תמורת נזיד עדשים.
כשלקח יעקב את ברכת אביו, שטם עשו את יעקב וביקש להורגו, ולכן ברח יעקב לחרן (בראשית כז). כעבור שנים, בשוב יעקב, יצא עשו לקראתו בארבע מאות איש, אך לבסוף התרצה, ״וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ״, והאחים נפרדו לשלום (בראשית לג).
עשו התיישב בהר שֵׂעִיר, והתורה מפרטת את תולדותיו ואת אלופי אדום היוצאים ממנו (בראשית לו). בתנ״ך נחשב עשו לאבי עם אדום, שכיחסו לישראל שב ועולה בהמשך הכתובים.
הפסוקים במקרא
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את דמותו של עֵשָׂו בתנ״ך. התוכן מבוסס על הכתוב במקרא ועל המקורות המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי חז״ל״, ״המדרש מספר״) ואינם מעורבים בפשט הכתוב.