בְּרֵאשִׁית ל״ו · א׳

וְאֵ֛לֶּה תֹּלְד֥וֹת עֵשָׂ֖ו ה֥וּא אֱדֽוֹם׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

פרק זה פותח את רשימת התולדות של עשו, שהוא אדום. חזקוני מבאר שהוי״ו שבתחילת הפרק באה להוסיף על מה שקדם, שכן לאחר שסיפרה התורה את תולדות יעקב היא באה לספר את תולדות עשו. אבן עזרא מסביר שאין להתפלא על כך שנשותיו נזכרות בשמות שונים מהמקומות הקודמים, כי היו לנשים כמה שמות. אור החיים מעיר שהביטוי הוא אדום נשנה שלוש פעמים בפרשה, מפני שנשבע ה׳ לאבד את אדום, ולכן חזר להזכיר שעשו ובניו וארצו כולם נקראים אדום.
מבוסס על אבן עזרא, חזקוני, אור החיים · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְאִלֵּין תּוּלְדַת עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

הוא אדום. הוא אבי אדום ואל תתמה על עדה ובשמת שיש לה ב' שמות כי כן שם אֵם אַבִיָה, גם שם "אביה" בד"ה איננו כמו בס' מלכים, כי שני שמות הי' לה גם לאביה,

וטעם אלה שמות בני עשו על בני בניו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

אֵלֶּה תוֹלְדוֹת. עִנְיָנָיו וּמִקְרָיו, כְּעִנְיַן "מַה יֵּלֶד יוֹם" (משלי כז:א).

עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם. לְעוֹלָם נִבְהָל לְהוֹן תַּאֲווֹתָיו הַנִּפְסָדוֹת, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה בְּיוֹם שֶׁנִּקְרָא אָדוֹם, שֶׁבִּהְיוֹתוֹ עָיֵף בַּעֲסָקָיו הָרָעִים לֹא הִכִּיר הָעֲדָשִׁים לְהַזְכִּירָם בִּשְׁמָם (בראשית כה:ל).

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ואלה תלדות עשו וי״‎ו מוסיף, למעלה כבר כתב לך תולדות יעקב עכשיו בא לכתוב לך תולדות עשו.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

הוּא אֱדוֹם. אָמַר כֵּן שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּפָרָשָׁה זוֹ, לֶהֱיוֹת שֶׁנִּשְׁבַּע ה׳ לְאַבֵּד אֱדוֹם, לָזֶה הִזְכִּיר עֵשָׂו כִּי הוּא אֱדוֹם, וְהִזְכִּיר הָעִיר דִּכְתִיב (בראשית לו:ח) ״בְּהַר שֵׂעִיר הוּא אֱדוֹם״, אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְעֵשָׂו תְּנֵהוּ עִנְיָן לָעִיר עַצְמָהּ. וְהִזְכִּיר בְּנֵי עֵשָׂו כִּי הֵם אֱדוֹם דִּכְתִיב (בראשית לו:יט) ״וְאֵלֶּה אַלּוּפֵיהֶם הוּא אֱדוֹם״, לוֹמַר כִּי כֻּלָּם יִדְלְקוּ בָּאֵשׁ שֶׁל בֵּית יַעֲקֹב לְצַד שֶׁכֻּלָּם נִקְרָאִים אֱדוֹם אֲשֶׁר נָתַן ה׳ לְיִשְׂרָאֵל, וְגַם עֵשָׂו עַצְמוֹ, וְהוּא רָמוּז בְּדִבְרֵי רַזַ״ל (תנחומא, צו; ירושלמי נדרים ג,ה) שֶׁאָמְרוּ עָתִיד עֵשָׂו לְהִתְעַטֵּף בְּצִיצִית וְיָבֹא וְיֵשֵׁב בֵּין הַצַּדִּיקִים וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשְׁכוֹ מִשָּׁם וְכוּ׳ דִּכְתִיב (עובדיה א:ד) ״וְאִם בֵּין כּוֹכָבִים וְגוֹ׳ מִשָּׁם״ וְגוֹ׳ ע״כ. וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָסוּק (בראשית לו:לא) ״וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים״:

מקור: ספריא · נחלת הכלל