הֶבֶל הוא בנם השני של אדם וחוה, אחיו של קין. הוא היה ״רֹעֵה צֹאן״, בעוד קין היה עובד אדמה (בראשית ד).
הבל הביא לה' מנחה ״מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן״, וה' שעה אל הבל ואל מנחתו. בעקבות כך קינא בו קין (בראשית ד).
קין קם על הבל בשדה והרגוֹ, וה' אמר לקין ״קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה״ (בראשית ד). בתנ״ך הוא הקרבן הראשון של רצח, וסמל הצדיק שנקטף בטרם עת.
הפסוקים במקרא
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את דמותו של הֶבֶל בתנ״ך. התוכן מבוסס על הכתוב במקרא ועל המקורות המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי חז״ל״, ״המדרש מספר״) ואינם מעורבים בפשט הכתוב.