לָבָן בֶּן בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי היה אחיה של רבקה. כשבא עבד אברהם לשאת את רבקה, קיבלוֹ לבן בברכה (בראשית כד). שנים לאחר מכן ברח יעקב אל לבן בחרן, ולבן קיבלוֹ, ״אַךְ עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה״ (בראשית כט).
לבן נתן ליעקב את לאה ואת רחל בנותיו, ויעקב עבד אצלו עשרים שנה. לבן החליף את משכורת יעקב פעמים רבות, אך ה' ברך את יעקב (בראשית ל-לא).
כשברח יעקב מחרן, רדף לבן אחריו, אך ה' הזהירוֹ בחלום. לבסוף כרתו ברית בגלעד, ״יִצֶף ה' בֵּינִי וּבֵינֶךָ״ (בראשית לא). בתנ״ך הוא סמל הנכר שיעקב יצא מתוכו.
הפסוקים במקרא
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את דמותו של לָבָן הָאֲרַמִּי בתנ״ך. התוכן מבוסס על הכתוב במקרא ועל המקורות המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי חז״ל״, ״המדרש מספר״) ואינם מעורבים בפשט הכתוב.