לֵוִי הוא בנם השלישי של יעקב ולאה, ״עַתָּה הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי״ (בראשית כט). יחד עם שמעון פעל בנקמת שכם על מעשה דינה (בראשית לד), ויעקב הוכיח את שניהם על כעסם בברכתו (בראשית מט).
מבני לוי - גרשון, קהת ומררי - יצא שבט לוי. מקהת יצאו עמרם ובניו משה ואהרן ומרים (שמות ו). שבט לוי לא נחל נחלה בארץ, אלא הופרש לעבודת המשכן והמקדש.
בתנ״ך נעשה שבט לוי לשבט המקודש לעבודת ה': הכהנים מבני אהרן, והלוויים לשמירת המשכן ולשירה. הם קיבלו ערי לוויים בתוך שאר השבטים. לוי הוא אפוא אבי שבט הכהונה והלוויה בישראל.
הפסוקים במקרא
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את דמותו של לֵוִי בתנ״ך. התוכן מבוסס על הכתוב במקרא ועל המקורות המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי חז״ל״, ״המדרש מספר״) ואינם מעורבים בפשט הכתוב.