רָחָב

אשה מיריחו שהצפינה את מרגלי יהושע וניצלה.

רָחָב ישבה ביריחו, וכאשר שלח יהושע שני מרגלים לתור את העיר, באו אל ביתה. מלך יריחו שלח לתופסם, אך רחב הצפינה אותם על הגג בפשתי העץ (יהושע ב).

רחב הכירה בכוח ה', ״כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת״, וביקשה שיצילו את בית אביה. המרגלים נשבעו לה, ונתנה סימן של תקות חוט השני בחלון (יהושע ב).

בכיבוש יריחו נשמרו רחב ובית אביה, ״וַתֵּשֶׁב בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל״ (יהושע ו). בתנ״ך היא סמל הנכרייה שדבקה בה' וניצלה.

תוכן מקורי מבוסס-מקורות

דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את דמותו של רָחָב בתנ״ך. התוכן מבוסס על הכתוב במקרא ועל המקורות המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי חז״ל״, ״המדרש מספר״) ואינם מעורבים בפשט הכתוב.