יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי היה ״גִּבּוֹר חַיִל״ שגורש מבית אביו. כשלחצו בני עמון את ישראל, פנו זקני גלעד ליפתח וביקשוהו להנהיגם במלחמה, והוא הסכים להיות להם לראש (שופטים יא).
יפתח שלח תחילה מלאכים אל מלך עמון בניסיון למנוע מלחמה, ופירט את זכות ישראל על הארץ (שופטים יא). לפני היציאה לקרב נדר נדר, ובעקבותיו אירע המעשה המר בבתו, המתואר בכתוב בקצרה.
יפתח ניצח את בני עמון, ולאחר מכן פרץ סכסוך עם שבט אפרים. הוא שפט את ישראל שש שנים (שופטים יב). בתנ״ך הוא מובא כדוגמה למנהיג שקם מן השוליים, וכן כאזהרה מפני נדר נמהר.
הפסוקים במקרא
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את דמותו של יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי בתנ״ך. התוכן מבוסס על הכתוב במקרא ועל המקורות המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי חז״ל״, ״המדרש מספר״) ואינם מעורבים בפשט הכתוב.