שִׁמְשׁוֹן, משבט דן, נולד לאחר בשורת מלאך לאשת מנוח העקרה. נאמר עליו שיהיה ״נְזִיר אֱלֹהִים... מִן הַבֶּטֶן״, ולא יעלה תער על ראשו (שופטים יג). בכוחו העצום החל להושיע את ישראל מיד פלשתים.
שמשון גילה גבורות רבות: קרע אריה, הכה בפלשתים, ושבר את שערי עזה. בסופו של דבר אהב את דלילה, שפיתתה אותו לגלות שסוד כוחו בשערו. כשגילחה את שערו נלכד בידי פלשתים, שניקרו את עיניו (שופטים טז).
בבית דגון, כשהתקבצו הפלשתים, התפלל שמשון ״זָכְרֵנִי נָא וְחַזְּקֵנִי נָא אַךְ הַפַּעַם הַזֶּה״, והפיל את הבית על הפלשתים ועל עצמו, ״וַיְהִי הַמֵּתִים אֲשֶׁר הֵמִית בְּמוֹתוֹ רַבִּים מֵאֲשֶׁר הֵמִית בְּחַיָּיו״ (שופטים טז). בתנ״ך הוא אחרון השופטים הגדולים.
הפסוקים במקרא
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את דמותו של שִׁמְשׁוֹן בתנ״ך. התוכן מבוסס על הכתוב במקרא ועל המקורות המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי חז״ל״, ״המדרש מספר״) ואינם מעורבים בפשט הכתוב.