דן היא העיר הצפונית בארץ. במקורה נקראה ליש/לשם, וכבשוה בני שבט דן וקראו לה על שם אביהם: ״וַיִּקְרְאוּ שֵׁם הָעִיר דָּן בְּשֵׁם דָּן אֲבִיהֶם״. כבר אברהם רדף את המלכים ״עַד דָּן״.
ירבעם הציב בדן אחד משני עגלי הזהב: ״וְאֶת הָאֶחָד נָתַן בְּדָן״. מכאן הביטוי החוזר ״מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע״ לתיאור כל הארץ מצפון לדרום. דן היא סמן הגבול הצפוני של ישראל.
הפסוקים במקרא
דמויות קשורות
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את דן בתנ״ך. התיאור מבוסס על הכתוב במקרא ועל הפסוקים המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי המסורת״, ״לפי חז״ל״), וזיהוי גאוגרפי שאינו ודאי מסומן כמשוער - ואינם מוצגים כעובדה מקראית.