יבוס הוא שמה של ירושלים בתקופת השופטים, על שם היבוסי היושב בה. בסיפור פילגש בגבעה נאמר על הדרך: ״בָּאוּ עַד נֹכַח יְבוּס, הִיא יְרוּשָׁלִָם״. אנשי יבוס נחשבו נכרים, ולכן לא לן שם האיש הלוי.
דברי הימים מספרים על הכיבוש: ״וַיֵּלֶךְ דָּוִיד וְכָל יִשְׂרָאֵל יְרוּשָׁלִַם, הִיא יְבוּס״. עם כיבוש דוד הפך שם העיר מיבוס לעיר דוד ולירושלים, בירת הממלכה.
הפסוקים במקרא
דמויות קשורות
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את יבוס בתנ״ך. התיאור מבוסס על הכתוב במקרא ועל הפסוקים המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי המסורת״, ״לפי חז״ל״), וזיהוי גאוגרפי שאינו ודאי מסומן כמשוער - ואינם מוצגים כעובדה מקראית.