מדרש אגדה · בראשית פרק ה׳

בדמות אלהים עשה אותו. ופירוש עשה תיקון, כמו לא עשה שפעמו (ש"ב יט כה). וכיצד עשה אותו בדמותו שנתן לו חכמה ובינה מעין חכמה של מעלה שקרא שם לכל בריה:

זכר ונקבה בראם. שני פרצופין היו לו לאדם אחור וקדם:

ויקרא את שמם אדם. מיכן שהאשה נקראת אדם, וכן הוא אומר כתפארת אדם לשבת בית (ישעיה מד יג):

ויחי ירד. ולמה נקרא שמו ירד, שבימיו ירדו המלאכים מן השמים והיו מלמדים הבריות היאך יעבדו להקב"ה:

ויתהלך חנוך את האלהים. עם המלאכים הלך שלש מאות שנה בגן עדן היה עמם ולמד מהם עיבור ותקופות ומזלות וחכמות רבות:

ואיננו כי לקח אותו אלהים. לפי שהיה צדיק, הקב"ה לקחו מבני אדם ועשה אותו מלאך והוא מטטרון, ומחלוקת בין ר' עקיבא וחביריו בדבר זה, וחכמים אומרים חנוך היה פעם צדיק ופעם רשע, אמר הקב"ה עד שהוא בצדקו אסלקנו מן העולם, כלומר אמיתנו, שנאמר הנני לוקח [ממך] את מחמד עיניך במגפה (יחזקאל כד טז):

ויחי מתושלח. ולמה נקרא שמו מתושלח, כי שם המפורש כתוב על הסייף שלו והמית כמה שדים אשר אין להם מספר, ולפי שהיה צדיק חיה תשע מאות ותשע וששים שנה, לכך נאמר יראת ה' תוסיף (חיים) [ימים] (משלי י כז):

ויולד בן. שממנו נבנה העולם והוא נח, ולא קרא שמו זה השם כשנולד, אלא לאחר כשחדש להם כלי מחרישה:

זה ינחמנו ממעשינו. שלא היו חורשים כי אם באצבעותיהם:

ויהי נח בן חמש מאות שנה. ולמה איחר כל כך להעמיד תולדות, לפי שהיה רואה שיהיו רשעים, לכך לא היה רוצה להעמיד תולדות, עד שאמר הקב"ה כי אני עתיד להביא מבו ואצילך ואת בניך:

את שם. שהיה עדיף מכולהו בחכמתא, שהרי יפת היה גדול מכולם, שנאמר אחי יפת הגדול (בראשית י כא), לכך חשב שם בתחלה ויפת בסוף: