בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מְכַבְּדִין אֶת הַבַּיִת וְאַחַר כָּךְ נוֹטְלִין לַיָּדַיִם. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, נוֹטְלִין לַיָּדַיִם וְאַחַר כָּךְ מְכַבְּדִין אֶת הַבָּיִת:

בית שמאי אומרים מכבדין את הבית ואחר כך נוטלין לידים כו': פירוש מכבדים את הבית להסיר הפתיתין שנפלו מן הסעודה. ודברי הכל היא שאם יהיה שם פתיתין כזית שאסור לרחוץ הידים עד שיסירו אותם. ובית שמאי אומרים מותר להשתמש בשמש עם הארץ ומפני שלא ידע מה שצריך להסיר יהיה אז מותר בנטילת הידים על כן אמר אין נוטלין לידים עד שיפנו המקום כולו. וב"ה אוסרין להשתמש בשמש עם הארץ ובשביל כך אומרים נוטלין לידים תחלה שהשמש עצמו לא יטול לידים עד שיסיר כל מה שהוא כזית. והלכה כבית שמאי:

נוטלין לידים ואחר כך מכבדין. ופי' הר"ב והכי איתא בגמרא דפלוגתייהו אי מותר להשתמש בשמש עם הארץ. ולא נשנית בעדיות גבי מקולי ב"ש וחומרי בית הלל. דכי אתשל בבית המדרש לענין נ"י אתשיל ולא לענין שמש עם הארץ. וכה"ג משנינן בגמ' בפ' ג' דחולין (דף נב) על משנת פ"ב דאהלות. וכה"ג צריכין לתרץ ג"כ בסוף פרקין וכן משנה ה' פרק ד' דכלאים וכיוצא בזה כתבו התוספות במסכת נדה דף לה [ד"ה בשופעת]. וכ"כ בריש קדושין בד"ה ב"ש וכו'. ומ"ש הר"ב דהלכה כב"ש בזה שמותר להשתמש וכו' כלומר לאפוקי בכולי פרקין דלית הלכתא כוותייהו. והא דקאמר שמותר וכו' נ"ל דה"ק דלהכי הלכה כמותם בזה משום דמסתבר שמותר להשתמש בע"ה כדי שלא להשתמש בתלמיד חכם וכמ"ש הר"י: