ברטנורא
רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15הכל טמא. אפילו אוכלים שבעבר השני של מחיצה:
הכל טמא. אפילו אוכלים שבעבר השני של מחיצה:
כאשר היה כלי באויר התנור והיה השרץ בתוך הכלי הנה לא יתטמא התנור בהתטמאות זה הכלי ואם היה השרץ בתנור הנה לא יטמא ג"כ זה הכלי בהטמאות התנור אמר יתברך וכלי חרש אשר יפול מהם אל תוכו ובאה הקבלה (נדה דף מג.) ואמר כל אשר בתוכו ולא מה שבתוך תוכו ומבואר הוא שזה כולו בתנאי שיהיה פי הכלי יוצא מפי התנור אולם אם היה השרץ בכלי וזה הכלי פתוח הפה באויר התנור הנה כבר נטמא כל מה שבתנור בהגעת השרץ באוירו ואם היה הכלי אשר פיו חוץ מפי התנור כמו שקדם נקוב נקב תטהר בו הכלי והוא אשר והגבלנוהו בראש הפרק הג' הנה כבר נפסד מהיותו כלי ולא הבדיל הדבר אשר יהיה בו מן התנור ולזה אם היה בו שרץ נטמא התנור וכל מה שבתוכו מהאוכלים והמשקים ואם היה בתנור שרץ נטמא גם כן כל מה שבתוך זה הכלי מהאוכלים והמשקים. ואמר שם בראש הפרק הג' מטילין אותו לחומרו בזיתים ואמר הנה מטילין אותו לחומרו בכונס משקה וזה מבואר לפי שאופן החומרא בכאן שנאמר אף על פי שלא יהיה בו נקב כ"א בכונס משקה יטמא הדבר אשר בו בהטמאות התנור וכן יטמא התנור בהגעת השרץ בזה הכלי ואע"פ שנקב נקב קטן כמו בכונס משקה ואופן החומרא שם שנאמר (שהוא) יטמא עד שינקב נקב גדול יצאו ממנו זיתים ואז לא יקבל טומאה וענין כונס משקה שנשים זה הכלי מצד הנקב על המים ויכנסו בזה הנקב וזה הנקב הנגבל ככונס משקה גדול מן מוציא משקה בלא ספק:
התנור טהור. פי' הר"ב דכתיב אשר יפול מהם אל תוכו ולא אל תוך תוכו. עיין מ"ש לעיל בשם התוס'. ומ"ש הר"ב ובפיהן למעלה מן התנור איירי דאי כולה משוקעת כו'. כלומר שקועה בתוך התנור. דאילו שוה לשפת התנור נמי טהור. כדאשכחן בכלי חרס שיש לו ג' שפיות בספ"ד. וז"ל הרמב"ם אולם אם היה השרץ בכלי. וזה הכלי פתוח הפה [בתוך] אויר התנור כו':
ניקבו. פי' הר"ב שוב אין תורת כלי עליהן. ואין חוצצים בין התנור ובין מה שבתוכן. ועיין בפירושו לספ"י ומ"ש שם בס"ד:
שיעורן בזיתים. עיין מ"ש במשנה ג פ"ג:
מטילים אותו לחומרו בכונס משקה. ואמרו בראש הפ' הג' מטילין אותו לחומרא בזיתים לפי שאופן החומרא בכאן שנאמר אע"פ שלא יהיה בו נקב כי אם בכונס משקה. יטמא הדבר אשר בו בהטמאות התנור. וכן יטמא התנור וכו'. ואופן החומרא שם שנאמר [שהוא] יטמא עד שינקב נקב גדול יצאו ממנו זיתים ואז לא יקבל טומאה. הרמב"ם:
בכונס משקה. לשון הר"ב כשמשימין הכלי מצד הנקב כו'. כך לשון הרמב"ם לפנינו. אבל בנא"י הכלי הנקוב כו':