נִדָּה ט׳ · ז׳

אֵיזֶהוּ רֹק תָּפֵל, כֹּל שֶׁלֹּא טָעַם כְּלוּם. מֵי גְרִיסִין, לְעִסַּת גְּרִיסִין שֶׁל פּוֹל, חֲלוּקַת נָפֶשׁ. מֵי רַגְלַיִם, שֶׁהֶחֱמִיצוּ. וְצָרִיךְ לְכַסְכֵּס שָׁלשׁ פְּעָמִים לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. הֶעֶבִירָן שֶׁלֹּא כְסִדְרָן, אוֹ שֶׁהֶעֱבִיר שִׁבְעָה סַמָּנִין כְּאַחַת, לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם:

על המשנה הזו

משנה נִדָּה ט׳ ז׳, מתוך מסכת נִדָּה שבסדר טהרות. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

איזהו רוק תפל כל שלא טעם כו': כשלא יאכל אדם דבר מבערב ויישן חצי הלילה האחרון כלו וישכים וצם אז יהיה רוקו מכבס ויקרא אז רוק תפל לפי שהוא משולל מתערובת המזונות וישאר כן עד שתעבור שעה שלישית ופירוש אמרו לעיסת גריסין של פול וחלוקת נפש שילעוס הפולים וימזוג עם לעיסתם רוק הרבה מפיו: ומי רגלים שהחמיצו הוא השתן שעברו עליו ג' ימים ולכסכס שיחכך הבגד בין ידיו בשעתו כמו שעושים הכובסין ואמרו לא עשו כלום ר"ל כשלא יעשה אותן על הסדר וישאר הכתם כמו שהוא עדיין לא נדע בזה שהוא צבע אבל אפשר שהוא כתם וכשירחצו אותו בסמנים על הסדר ישתנה והנה ישאר דבר ספק כמות שהוא ולא יועיל בו הכבוס בלתי מסודר:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

כל שלא טעם כלום. שהאוכל ממתקו ומעביר את כחו. רש"י. וכ' הר"ב והוא שישן כו' ובמ"ח פרק בתרא דפסחים תנן ישנו כו' וקאמר ר' יוסי דהיינו נתנמנמו. והלכה כמותו. ובגמ' דהכא מסקי' נמי דכי נתנמנם סגי. ותמיהני דלא מסייעינן מההיא דפסחים. ומ"ש הר"ב ואם השכים בבקר ושנה פרקו לא הוי רוק תפל. פרש"י דהדבור מעביר כח הרוק:

וצריך לכסכס. פי' הר"ב לשפשף כו' שכופל צד עם צדו ומשפשף כן ל' רש"י ומסיים נמי ומוליך ומביא אבל לא מלאני לבי להגיה זה משום דבגמ' (דף סג) בעי ר' ירמיה אי הולכה והובאה נחשביה כא' או כתרתי ועלה בתיקו. ואפשר דהואיל וכתמים דרבנן לקולא. וא"צ להוליך ולהביא ג"פ. ומ"מ הרמב"ם בפ"ט מהא"ב (הל' ל"ז) כתב ג"כ ומוליך ומביא בכל כסכוס:

לא עשה ולא כלום. ל' הר"ב לא לבדוק ולא לבטל. וכן לשון רש"י וכלומר שאם יודע ודאי שהוא דם ורוצה לבטלו כדי שתטלה לה הטבילה דהא תנן במשנה ב' פ"ג דאהלות שכל הבלוע שאינו יכול לצאת טהור הא יכול לצאת טמא. ואע"ג דלא נפיק:

מקור: ספריא · נחלת הכלל