מֵי חַטָּאת וְאֵפֶר חַטָּאת, לֹא יַעֲבִירֵם בְּנָהָר וּבִסְפִינָה, וְלֹא יְשִׁיטֵם עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וְלֹא יַעֲמוֹד בְּצַד זֶה וְיִזְרְקֵם לְצַד זֶה. אֲבָל עוֹבֵר הוּא בַמַּיִם עַד צַוָּארוֹ. עוֹבֵר הוּא הַטָּהוֹר לְחַטָּאת וּבְיָדָיו כְּלִי רֵיקָם הַטָּהוֹר לְחַטָּאת, וּבְמַיִם שֶׁאֵינָם מְקֻדָּשִׁין:

יערה וכו׳ מריק מה שבתוך הכלי, ואינו כשר להניח בו מי חטאת עד שינגב מן המשקים ומי פירות:

הנה נזדמן פעם אחד בזמן מה ונשאו כלי במי חטאת בספינה ומצאו כזית מן המת בקערורית הספינה ונטמאו אלו להיותם במקום טמא כפי העיקר אשר יתבאר בפ' אשר אחר זה וגזר וגזירה שלא תנשא בספינה לעולם ולא יעביר ג"כ הכלי אשר בו מי חטאת או אפר חטאת על גבי המים ולא יושלך מעבר לעבר ותעבור על הנהר לפי שזה כולן דומים להעברה בספינה וזאת היתה כלל הגזרה וראוי לו שיעביר מי חטאת בעצמו וזה שילך בנהר ויפסיקהו והם בידו לא שישוט והם בידו לפי שגזרו שלא ישוט באופן מן האופנים והוא אמרו אבל הוא עובר במים עד צוארו ואחר אמר עובר הוא הטהור לחטאת אם שט במים או עבר בספינה הנה הוא טהור וכן אם שט ובידו כלי ריקם טהור לחטאת או מים שאינן מקודשים שהן נשארו טהורין כמו שהיו לפי שלא גזרו אלא על האפר ועל המים המקודשין אמנם האנשים והכלים ומים שאינן מקודשין לא גזרו עליהן:

ובספינה כלומר וכשהוא בספינה. לאפוקי עובר ברגליו דסיפא. ועיין בסמוך. ומ"ש הר"ב ונמצא כזית מן המת תחוב כו'. והאהילו עליו ונטמאו. רש"י פ"ג דחגיגה דף כ"ג:

אבל עובר הוא. פי' הר"ב ברגליו. וכן על הגשר כדאיתא התם בגמרא ובפט"ו דיבמות דף ק"ו ופירש"י דכארעא סמיכתא דמי. והאדם המעבירו הולך כל שעה ברגליו ואינו דומה לספינה *[ומ"ש הר"ב עם מי חטאת שבידו או אפר פרה. הרמב"ם פרק י' מהלכות פרה]:

ובידיו כלי ריקם וכו'. פי' הר"ב דלא גזרו כו'. ועיין מ"ש במ"ה פרק דלקמן: