הַמַּרְבֶּה בִּתְרוּמָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֶחָד מֵעֲשָׂרָה, כִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר, יָתֵר מִכָּאן, יַעֲשֶׂנָּה תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר לְמָקוֹם אַחֵר. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, מֶחֱצָה חֻלִּין וּמֶחֱצָה תְּרוּמָה. רַבִּי טַרְפוֹן וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמְרִים, עַד שֶׁיְּשַׁיֵּר שָׁם חֻלִּין:

כשהוציא התרומה יותר מן השיעור הנזכר אומר ר' אליעזר כי הוא אפי' הוציא מעשר הזרע תרומה שהוא מותר ודינו דין התרומה כי תרומת מעשר הוא העשור ונקראת תרומה כמו שאמר (במדבר י״ח:כ״ו) והרמותם ממנו תרומת ה' וגו' ואם הוציא יותר מן המעשר יעשה אותו מותר תרומת מעשר על מעשר אחר שיש לו ויתן הכל לכהן ורבי ישמעאל אומר שהיא תרומה אפילו היתה יותר מן המעשר עד שיוציא חצי התבואה תרומה וזה למאמר השם יתברך (דברים י״ח:ד׳) ראשית דגנך דיו לראשית שיהא כדגן ואם הוציא יותר מן המחצה אז יעשה השאר תרומת מעשר על מקום אחר והטעם שהכריחנו לומר בזה התוספת שיעשנה תרומת מעשר על מקום אחר ולא אמרנו יעשנה תרומה על מקום אחר לפי שהעיקר מה שאמרתי לך אין תורמין שלא מן המוקף ורבי עקיבא אומר כי אפי' הוציא יותר מן החצי כיון שנשאר שם חולין למאמר השם יתעלה מראשית ולא כל ראשית והלכה כרבי עקיבא:

יעשנה תרומת מעשר. פי' הר"ב ויתנהו ללוי וכו'. ועוד י"ל כדפי' הר"ב במשנה ג פרק ה דדמאי דמתניתין כאבא אלעזר בן גומל דסבר דישראל רשאי לתרום תרומת מעשר ע"ש ופסק כן הרמב"ם בפ"ג מה' תרומות סי' י"ב [*ופי' יעשנה לא כולה אלא אותו המותר. וכן פירש הר"ש והרמב"ם]:

[*רבי ישמעאל אומר (כו') מחלה חולין כו'. פי' הר"ב ראשית דגנך דיו לראשית וכו'. ירושלמי והא דקאמר דיו נ"ל דכלפי ר' טרפון ור"ע אומר דיו]: