בִּשְׁלֹשָׁה פְרָקִים מְשַׁעֲרִים אֶת הַכַּלְכָּלָה, בַּבַּכּוּרוֹת, וּבַסְּיָפוֹת, וּבְאֶמְצַע הַקָּיִץ. הַמּוֹנֶה, מְשֻׁבָּח. וְהַמּוֹדֵד, מְשֻׁבָּח מִמֶּנּוּ. וְהַשּׁוֹקֵל, מְשֻׁבָּח מִשְּׁלָשְׁתָּן:

כלכלה הוא הסל שבו מודדין להוציא התרומה ופי' משערין ידוע ואמר בכאן שהוא חייב לשער את הכלכלה ולידע מנין מה שהיא מכילה בתחלת הפירות ובסופ' ובאמצען ר"ל באמצע הזמן שיש בין תחלתן לסופן לפי שהפירות בתחלת הקיץ הם קשות והם במלואם ובסוף הקיץ הם צנומות יבשות כמו צמוקין ובאמצע בינונית ואם הכלכלה בדרך הדמיון מכילה מן התאנים הבכורים מאה גרגרים בלי ספק שתכיל כשהן מבושלין מאה ועשר וכשהן מתחילין ליבש ולהצטמק מאה וחמשים וכשידע האדם כמה מכילה הכלכלה בכל הזמנים ימוד בה ויוציא מה שראוי בה להוציא מאותו המנין. ואמר המונה משובח ענינו שהוא משובח מהמוציא באומד והמודד משובח ממנו והשוקל משובח משלשתן ודע כי זה הדין בתרומת מעשר אבל בתרומה גדולה כבר קדם לך הדין שאין מותר להוציאה אלא באומד וכן באר הגמרא כי בתרומת מעשר צריך אדם לדקדק כדי שידע השיעור בדיוק וכמו כן המעשרות שנמנעו להוציאם באומד ואמר אל תרבה לעשר אומדות:

בשלשה פרקים בשנה משערים וכו'. לאשמעינן דלא יפריש במדה בזמן אחד. על זמן אחר היפה ממנו. משום דמעשר מן הרע על היפה:

[*משערין כו'. מ"ש הר"ב אבל תרומה גדולה כו' כדתנן לעיל. הוא בפרק קמא משנה ז]:

המונה משובח. פירש הר"ב מן המוציא באומד. עיין מ"ש במשנה ט"ו פ"ק דמסכת אבות:

והשוקל משובח משלשתן. פי' מן המודד והמונה והאומד. והרמב"ם בפ"ג מה' תרומות ופ"א מהלכות מעשרות כתב דאין מפרישין מאומד לתרומ' מעשר ולמעשר לכך כתב שם משובח משניהם [*ע"כ וראיתי בירושלמי מאי הוא משובח. משובח מן התורם מן האומד אמר ר' חנינא בריה דרבי הלל. מתניתין אמרה כן והשוקל משובח משלשתן. אמר רבי חנינא תפתר בשלשתן ולית את שמע מינה כלום ע"כ. כלומר דמשלשתן יהי' פירושו המשובח מאלו השלשה]. וע' מ"ש במ"ה פ"ח דפאה [*ועוד עיין מ"ש במשנה ט"ז בפ"ק דמס' אבות]: