שלא לעשות עבודת אלילים לא לעצמו ולא לזולתו

שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדַת אֱלִילִים לֹא לְעַצְמוֹ וְלֹא לְזוּלָתוֹ - שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָה זָרָה לְמִי שֶׁיַּעַבְדָהּ, בֵּין לְעַצְמוֹ בֵּין לְזוּלָתוֹ, וַאֲפִלּוּ יִהְיֶה הַמְצַוֶּה לַעֲשׂוֹתָהּ גּוֹי שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט ד) וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּסִּפְרָא (קדושים א יב) אֲפִלּוּ לַאֲחֵרִים. וְשָׁם נֶאֱמַר הָעוֹשֶׂה עֲבוֹדָה זָרָה לְעַצְמוֹ עוֹבֵר מִשּׁוּם שְׁתֵּי אַזְהָרוֹת, כְּלוֹמַר מִשּׁוּם לֹא תַעֲשׂוּ, וּמִשּׁוּם לֹא לָכֶם וְגוֹ'.

שֹׁרֶשׁ רִחוּק עֲבוֹדָה זָרָה יָדוּעַ.

דִּינֶיהָ כְּגוֹן מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ע"ז נא, ב) מַה בֵּין עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל גּוֹי? עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל גּוֹי אֲסוּרָה בַּהֲנָאָה מִיָּד, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ז כה) פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ וְגוֹ'. מִשֶּׁפְּסָלוֹ נַעֲשָׂה לוֹ אֱלוֹהַּ, וְשֶׁל יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ אֲסוּרָה בַּהֲנָאָה עַד שֶׁתֵּעָבֵד, שֶׁנֶּאֱמַר (שם כז טו) וְשָׂם בַּסֵּתֶר, עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה לָהּ דְּבָרִים שֶׁבַּסֵּתֶר, שֶׁהֵן עֲבוֹדָתָהּ. וּמְשַׁמְּשֵׁי עֲבוֹדָה זָרָה, בֵּין שֶׁל גּוֹי אוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אֵינָן אֲסוּרִין עַד שֶׁיִּשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהֶן לַעֲבוֹדָה זָרָה. וְהָעוֹשֶׂה עֲבוֹדָה זָרָה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא לוֹקֶה שְׂכָרוֹ מֻתָּר, וַאֲפִלּוּ עֲשָׂאָהּ לְגוֹי, שֶׁהִיא אֲסוּרָה מִשֶּׁנִּגְמְרָה אֲפִילּוּ קֹדֶם שֶׁתֵּעָבֵד, מִכָּל מָקוֹם אֵינָהּ אֲסוּרָה עַד שֶׁתִּגָּמֵר, וּמַכּוֹשׁ אַחֲרוֹן שֶׁגּוֹמְרָהּ אֵין בּוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה. וְיֶתֶר רֻבֵּי פְּרָטֶיהָ, בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה [י"ד סימן קמ"א].

וְנוֹהֶגֶת אִסּוּרָהּ בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת. וְהָעוֹבֵר וְעָשָׂה עֲבוֹדָה זָרָה לְזוּלָתוֹ, בֵּין עֲשָׂאָהּ לְגוֹי אוֹ לְיִשְׂרָאֵל, לוֹקֶה מַלְקוּת אַחַת וְאִם עָשָׂה לְעַצְמוֹ לוֹקֶה שְׁתֵּי מַלְקוּיוֹת כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, וּשְׁנֵיהֶם מִשּׁוּם הָעֲשִׂיָּה לְבַד לְכַוָּנַת עֲבוֹדָה וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עֲבָדָהּ.