שלא נקטיר אמורי בעלי מומין

שֶׁלֹּא נַקְטִיר אֵמוּרֵי בַּעֲלֵי מוּמִין - שֶׁלֹּא לְהַקְטִיר אֵמוּרֵי בַּעֲלֵי מוּמִין, פֵּרוּשׁ אֵמוּרִין, כָּתַבְתִּי בְּסֵדֶר צַו בְּמִצְוַת מַעֲשֵׂה הַחַטָּאת (מצוה קלח). וְעַל זֶה נֶאֱמַר (ויקרא כב כב) וְאִשֶּׁה לֹא תִתְּנוּ מֵהֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ. עִנְיַן הַמִּצְוָה זוֹ גַּם כֵּן וּבֵאוּר מְקוֹם דִּינֶיהָ, כָּתוּב בַּמִּצְוָה הַקּוֹדֶמֶת לַחֲבֶרְתָּהּ. אֲבָל אֵין לַחְשֹׁב אִסּוּר זֶה עִם הַנּוֹהֲגִים הַיּוֹם, לְפִי שֶׁאֵין לָנוּ מִקְדָּשׁ בַּעֲוֹנֹתֵינוּ לְהַקְטִיר בּוֹ.