שלא נאסף פרות האילן בשביעית כדרך שאוספין אותן בכל שנה

שֶׁלֹּא נֶאֱסֹף פֵּרוֹת הָאִילָן בַּשְּׁבִיעִית כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹסְפִין אוֹתָן בְּכָל שָׁנָה - שֶׁלֹּא נֶאֱסֹף מָה שֶׁיּוֹצִיאוּ הָאִילָנוֹת בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹסְפִין בְּנֵי אָדָם פֵּרוֹת אִילָנוֹתֵיהֶם בְּכָל שָׁנָה. אֲבָל יֵשׁ לָנוּ לַעֲשׂוֹת בַּדָּבָר שִׁנּוּי כְּדֵי לְהַרְאוֹת שֶׁהַכֹּל כְּהֶפְקֵר בְּשָׁנָה זוֹ. וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ (ויקרא כה ה) וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר. כְּלוֹמַר, שֶׁלֹּא תִּבְצֹר כְּדֶרֶךְ הַבּוֹצְרִים, שֶׁכֵּן בָּא עָלָיו הַפֵּרוּשׁ הַמְקֻבָּל, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שביעית פ"ח מ"ו) מִכָּאן אָמְרוּ תְּאֵנִים שֶׁל שְׁבִיעִית אֵין קוֹצִין אוֹתָן בַּמֻּקְצֶה, אֲבָל קוֹצֶה הוּא בַּחֻרְבָּה, וְאֵין דּוֹרְכִין עֲנָבִים בַּגַּת, אֲבָל דּוֹרֵךְ הוּא בָּעֲרֵבָה, אֵין עוֹשִׂין זֵיתִים בַּבַּד וּבַקֹּטֶב, אֲבָל כּוֹתְשָׁם הוּא וּמַכְנִיס לַבּוֹדֵדָה.

וּפֵרוּשׁ נְזִירֶךָ כְּלוֹמַר, שֶׁהִנְזַרְתָּ וְהִפְרַשְׁתָּ אוֹתָם מִבְּנֵי אָדָם וְלֹא עָשִׂיתָ מֵהֶן הֶפְקֵר לֹא תִּבְצֹר אוֹתָם עַד שֶׁתַּפְקִירֵם, כֵּן הוּא דַּעַת רַשִׁ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (עה"ת שם) כִּי הוּא סוֹבֵר שֶׁהַשּׁוֹמֵר שָׂדֵהוּ וּפֵרוֹתָיו בַּשְּׁבִיעִית אֵין הַפֵּרוֹת נֶאֱסָרִין. וְכֵן כָּתַב בְּפֵרוּשָׁיו בְּסֻכָּה (לט, ב ד"ה אבל) וּבִיבָמוֹת (קכב א ד"ה של). וְכֵן הַדָּבָר לָמֵד מִדִּין תּוֹרָה בִּרְאָיוֹת נְכוֹנוֹת.

וּמָה שֶׁאָמְרוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים (בהר א ג) וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר מִן הַשָּׁמוּר בָּאָרֶץ אִי אַתָּה בּוֹצֵר, [אֲבָל בּוֹצֵר אַתָּה מִן הַמֻּפְקָר, נְפָרֵשׁ לְדַעְתֵּנוּ זֶה מִן הַשָּׁמוּר בָּאָרֶץ אִי אַתָּה בּוֹצֵר], בְּעוֹד שֶׁיְּהֵא שָׁמוּר אָסוּר לְךָ לִבְצֹר מֵהֶם, אֲבָל לֹא שֶׁיֵּאָסְרוּ הַפֵּרוֹת בְּכָךְ. וְהָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (בפירוש עה"ת כאן) פֵּרֵשׁ נְזִירֶךָ כְּלוֹמַר, גֶּפֶן שֶׁלֹּא עֲבָדוּהוּ וְלֹא זָמְרוּ אוֹתוֹ, כִּי כָּל גֶּפֶן שֶׁלֹּא יִזָּמֵר וְלֹא יֵעָבֵד אָמַר שֶׁיִּקָּרֵא כֵּן, וְיֹאמַר הַכָּתוּב שֶׁאֲפִלּוּ כֶּרֶם הַנְּזִירוּת לֹא נִבְצֹר כְּדֶרֶךְ שֶׁבּוֹצְרִין בִּשְׁאָר הַשָּׁנִים, וְכָל שֶׁכֵּן כֶּרֶם שֶׁנֶּעֱבַד.

שֹׁרֶשׁ מִצְוָה זוֹ עִם מִצְוַת שְׁבִיעִית שֶׁלְּפָנֶיהָ אֶחָד הוּא. וְהִנֵּה כָּתַבְתִּי לְךָ מְקוֹמָהּ אַיֵּה (מצוה פד), וְשָׁם תִּמְצָא בְּאֵיזֶה מָקוֹם נוֹהֶגֶת וּבְאֵיזֶה זְמַן, וּבַמַּסֶּכְתָּא הַבְּנוּיָה עַל עִנְיָנִים אֵלֶּה וְהִיא מַסֶּכֶת שְׁבִיעִית שָׁם יִתְבָּאֲרוּ כָּל דִּינֵי מִצְוֹת אֵלּוּ בַּאֲרֻכָּה, תִּזְכֶּה וְתִלְמַד וּתְלַמֵּד.