שלא לתבע חוב שעברה עליו שביעית
ספר החינוך · המאה ה־13שֶׁלֹּא לִתְבֹּעַ חוֹב שֶׁעָבְרָה עָלָיו שְׁבִיעִית - שֶׁלֹּא לִתְבֹּעַ הַחוֹב בִּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, אֲבָל יְהֵא נִשְׁמָט, וְלֹא נִתְבָּעֶנּוּ עוֹד, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דברים טו ב) לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו וְגוֹ'.
מִשָּׁרְשֵׁי מִצְוָה זוֹ וְכָל עִנְיָנָהּ, כְּמִנְהָגִי כָּתַבְתִּי בְּמִצְוַת עֲשֵׂה (תע"ז) שֶׁבְּסֵדֶר זֶה. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְתָבַע הַלְוָאָתוֹ אַחַר שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בִּזְמַן הַבַּיִת עָבַר עַל לָאו זֶה, אֲבָל אֵין בּוֹ מַלְקוּת, לְפִי שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה.
מקור: ספריא · ספר החינוך - נחלת הכלל
