מצוה תצ״ט · תרי"ג מצוותמצות לא תעשה

שלא ירבה המלך סוסים

ספר החינוך

שלא ירבה המלך סוסים

ספר החינוך · המאה ה־13

שֶׁלֹּא יַרְבֶּה הַמֶּלֶךְ סוּסִים - שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לוֹ הַמֶּלֶךְ שֶׁיִּמְלֹךְ עָלֵינוּ סוּסִים זוּלָתִי הַצְּרִיכִים לְמֶרְכַּבְתּוֹ וּמֶרְכֶּבֶת פָּרָשָׁיו. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים יז טז) לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים. וְעִנְיַן הַמִּצְוָה שֶׁלֹּא יִהְיוּ לוֹ סוּסִים שֶׁיָּרוּצוּ לְפָנָיו לְכָבוֹד בְּעָלְמָא, וַאֲפִלּוּ עַל סוּס אֶחָד בָּטֵל יִהְיֶה עוֹבֵר עַל זֶה. וְאָמְנָם אִם יִהְיוּ לוֹ סוּסִים בְּאִצְטַבְלָאוֹת שֶׁלּוֹ מוּכָנִים לְמִלְחָמָה וּפְעָמִים שֶׁיִּרְכְּבוּ עֲלֵיהֶם פָּרָשָׁיו אֵין זֶה בִּכְלַל לָאו זֶה כְּלָל, שֶׁאֵין עִקַּר הָעִנְיָן אֶלָּא עַל הַצַּד שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁלֹּא יַנְהִיג לְפָנָיו תָּמִיד סוּסִים בְּטֵלִים לְמַעֲלָה וּלְכָבוֹד, אֲבָל יִהְיֶה לוֹ בְּהֵמָה אַחַת לְבַד לְמֶרְכַּבְתּוֹ.

וּכְבָר אָמַר הַכָּתוּב בְּטַעַם מִצְוָה זוֹ, שֶׁהִיא לְבַל יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס וְגוֹ'. כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא יִשְׁלַח לְמִצְרַיִם מֵעִמּוֹ שֶׁיִּקְבְּעוּ דִּירָתָם בְּמִצְרַיִם לְגַדֵּל לוֹ שָׁם סוּסִים, שֶׁאֵין הָאִסּוּר רַק בִּקְבִיעוּת דִּירָה שָׁם, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי סנהדרין פ"י ה"ח) לִישִׁיבָה אִי אַתָּה חוֹזֵר, אֲבָל אַתָּה חוֹזֵר לִפְרַקְמַטְיָא. וְגַם שֶׁלֹּא יָרוּם לְבָבוֹ בְּהַרְבּוֹת לוֹ סוּסִים וְכֶסֶף וְזָהָב, כִּי הַסּוּסִים לְרֹב יָפְיָם וְקַלּוּתָם, יִתְגָּאוּ בָּהֶם אֲדוֹנֵיהֶם.

דִּינֵי הַמִּצְוָה. בְּפֶרֶק שֵׁנִי מִסַּנְהֶדְרִין.

וְנוֹהֵג אִסּוּר זֶה, בִּזְמַן שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיִשּׁוּבָהּ, שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ מֶלֶךְ, וְזֹאת מִן הַמִּצְוֹת שֶׁהֵן עַל הַמֶּלֶךְ לְבַד. וּמֶלֶךְ הָעוֹבֵר עַל זֶה וְהוֹסִיף אֲפִלּוּ סוּס אֶחָד פָּנוּי לִהְיוֹת רָץ לְפָנָיו כְּדֶרֶךְ שֶׁשְּׁאָר מַלְכֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם עוֹשִׂין, חַיָּב מַלְקוּת.

מקור: ספריא · ספר החינוך - נחלת הכלל

על המצוה הזו

שלא ירבה המלך סוסים היא מצוה תצ״ט מתוך תרי"ג המצוות, והיא מצות לא תעשה. הטקסט למעלה מובא מתוך ספר החינוך, המבאר את מקור המצוה, שורשיה וטעמה, לפי סדר הפרשות שבתורה.