וְהָיָ֗ה אִם־יִוָּ֨תְר֜וּ עֲשָׂרָ֧ה אֲנָשִׁ֛ים בְּבַ֥יִת אֶחָ֖ד וָמֵֽתוּ׃

וִיהֵי אִם יִשְׁתָּאֲרוּן עַסְרָא גַבְרִין בְּבֵיתָא חַד וִימוּתוּן:

והיה - זהו דרך הדבר או הריסות, והזכיר עשרה. והטעם רבים, בעבור שהוא סך חשבון.

אם יותרו. כי יחביאו עצמם שם מפני האויב:

ומתו. כי האויב ישרוף הבתים וימותו כולם ולא ישאר אחד:

יותרו. מל׳ נותר:

והיה אם יותרו עשרה אנשים אשר לא יהרגם האויב, והם ישארו בבית אחד למשל אב ותשעה בניו ומתו כולם ע"י הדבר שהיה בעיר: