כִּי־כֹה֙ אָמַ֣ר עָמ֔וֹס בַּחֶ֖רֶב יָמ֣וּת יָרׇבְעָ֑ם וְיִ֨שְׂרָאֵ֔ל גָּלֹ֥ה יִגְלֶ֖ה מֵעַ֥ל אַדְמָתֽוֹ׃ {ס}

אֲרֵי כִּדְנַן אֲמַר עָמוֹס בְּחַרְבָּא יִתְקְטֵל יְרָבְעָם וְיִשְׂרָאֵל מִגְלָא יִגְלוֹן מְעַל אַרְעֵהוֹן:

כי - אע"פ שלא מצינו כתוב כי ירבעם מת בחרב, ידענו כי דבר השם אמת הוא, או הנביא אמר: בית ירבעם וכזב אמר אמציה, בעבור שיחרה אף המלך עליו להמיתו, והנה ירבעם שתק ולא השיב תשובה לאמציה.

בחרב ימות ירבעם. באמת כחש לו כי הוא אמר על בית ירבעם והוא זכריה בנו:

וישראל גלה יגלה. גם בזה כחש כי לא אמר כן עד לבסוף:

כי כה אמר עמוס בחרב ימות ירבעם, ור"ל שכה אמר עמוס מדעת עצמו, וע"י שאמר שירבעם ימות בחרב הוא קושר קשר כנ"ל, ונגד מ"ש לא תוכל הארץ להכיל את דבריו, פירש כי אמר שישראל גלה יגלה מעל אדמתו, ובאמת כל זה היה שקר כי הוא לא אמר שירבעם ימות בחרב, רק נבא על בית ירבעם לא על ירבעם עצמו, וא"כ לא קשר קשר על המלך, וגם לא הזכיר כלל שישראל גלה יגלה מעל אדמתו, ואמציה בדא זאת מלבו, וכבר בארו חז"ל שירבעם לא קבל לה"ר הזה ולא האמין לאמציה כי שקר דבר: