רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11ויתילדו על משפחתם. הֵבִיאוּ סִפְרֵי יִחוּסֵיהֶם וְעֵדֵי חֶזְקַת לֵדָתָם, כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְהִתְיַחֵס עַל הַשֵּׁבֶט (עי' ילקוט תרפ"ד):
ויתילדו על משפחתם. הֵבִיאוּ סִפְרֵי יִחוּסֵיהֶם וְעֵדֵי חֶזְקַת לֵדָתָם, כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְהִתְיַחֵס עַל הַשֵּׁבֶט (עי' ילקוט תרפ"ד):
וְיָת כָּל כְּנִשְׁתָּא אַכְנָשׁוּ בְּחַד לְיַרְחָא תִנְיָנָא וְאִתְיַחֲסוּ עַל זַרְעֲיַתְהוֹן לְבֵית אֲבָהַתְהוֹן בְּמִנְיַן שְׁמָהָן מִבַּר עַשְׂרִין שְׁנִין וּלְעֵלָא לְגֻלְגְלַתְהוֹן
ויתילדו. בקשו מתי נולדו בעבור חשבון כ' שנה אז נכתבו תולדתם:
וְאֵת כָּל הָעֵדָה הִקְהִילוּ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי - יַזְכִּיר זְרִיזוּת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ בְּמִצְוַת הַשֵּׁם, כִּי בְּיוֹם הַדִּבּוּר לָקַח אֶת הַנְּשִׂיאִים וְהִקְהִיל כָּל הָעֵדָה וְהִתְחִיל לִפְקֹד אוֹתָם, אֲבָל לֹא נִשְׁלַם הַמִּנְיָן בְּיוֹם אֶחָד. וּלְכָךְ חָזַר וְאָמַר: ״וַיִּפְקְדֵם בְּמִדְבַּר סִינָי״ (במדבר א׳:י״ט) לְהוֹדִיעַ שֶׁהָיָה בַּמָּקוֹם הַהוּא הַמִּנְיָן, לֹא בַּיּוֹם הַהוּא:
וַיִּתְיַלְדוּ עַל מִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם - הֵבִיאוּ סִפְרֵי יִחוּסֵיהֶם וְעֵדֵי חֶזְקַת לֵידַת כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְהִתְיַחֵס עַל הַשֵּׁבֶט, לְשׁוֹן רַשִׁ״י (רש״י על במדבר א׳:י״ח). וְאֵינֶנּוּ נִרְאֶה שֶׁיִּהְיוּ צְרִיכִין לְהָבִיא שְׁטָר וְעֵדִים עַל יִחוּסֵיהֶם לְשִׁבְטֵיהֶם. אֲבָל וַיִּתְיַלְדוּ - שֶׁנִּמְנוּ תּוֹלְדוֹתָם לְמִשְׁפְּחוֹתָם לְבֵית אֲבוֹתָם. הַטַּעַם לוֹמַר כִּי כַּאֲשֶׁר צִוָּה אוֹתָם מֹשֶׁה כֵּן מִפִּי הקב״ה, נִקְהֲלוּ כָּל הָעֵדָה כֻּלָּם אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, חוּץ מֵעֵרֶב רַב אֲשֶׁר לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה, כִּי נִכָּרִים הָיוּ בָהֶם מִיּוֹם שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם. וְהִנֵּה הֵבִיאוּ כָּל הָעֵדָה אִישׁ שִׁקְלוֹ, וְאָמְרוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְהַנְּשִׂיאִים: ״אֲנִי פְּלוֹנִי נוֹלַדְתִּי לִפְלוֹנִי מִמִּשְׁפַּחַת פְּלוֹנִי שֶׁהוּא לְשֵׁבֶט רְאוּבֵן״ וְזוּלָתוֹ, וּמֹשֶׁה נוֹתֵן שִׁקְלֵי כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט בְּמָקוֹם מְיֻחָד וְיָדַע מִסְפַּר הַפְּרָט וְהַכְּלָל. וְהָרְאָיָה בָּזֶה כִּי בַּמִּנְיָן הַשֵּׁנִי שֶׁהִזְכִּיר הַמִּשְׁפָּחוֹת לֹא אָמַר שָׁם "וַיִּתְיַלְדוּ", וְלֹא הִזְכִּיר "בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת לְגֻלְגְּלֹתָם", כִּי מֵעֵת שֶׁחָנוּ לְדִגְלֵיהֶם נִבְדְּלוּ הַשְּׁבָטִים זֶה מִזֶּה וְנוֹדְעוּ הַמִּשְׁפָּחוֹת לְאֵיזֶה שֵׁבֶט הֵמָּה, וְלֹא הֻצְרְכוּ שָׁם רַק לָדַעַת כַּמָּה מִשְׁפָּחוֹת בַּשֵּׁבֶט, וְהַמִּשְׁפָּחָה תִּמְנֶה אֲנָשֶׁיהָ לְגֻלְגְּלֹתָם לֹא בְּמִסְפַּר שְׁמוֹתָם. וְלָכֵן לֹא הֻצְרַךְ לִהְיוֹת נְשִׂיאִים בַּמִּנְיָן הַהוּא. וְרַבִּי אַבְרָהָם אָמַר (אבן עזרא על במדבר א׳:י״ח) וַיִּתְיַלְדוּ - בִּקְשׁוּ מָתַי נוֹלְדוּ בַּעֲבוּר חֶשְׁבּוֹן עֶשְׂרִים שָׁנָה:
ויתלדו ויתיחסו, ד״א בקשו מתי נולדו בשביל חשבון העשרים שנה.
וְאֵת כָּל הָעֵדָה וְגוֹ׳ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ. יוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי בַּיּוֹם עַצְמוֹ נִקְהֲלוּ הַיְּהוּדִים עַל הַדָּבָר, וְהַדָּבָר יַגִּיד שֶׁכָּל אֶחָד הָיָה לוֹ יִחוּסוֹ אֶצְלוֹ בְּלֹא טֹרַח הָרְאָיָה וְהָעֵדֻיּוֹת. גַּם שֶׁבּוֹ בַיּוֹם הֻכְּרוּ הַיִּחוּסִין שֶׁל כֻּלָּן, וְהוּא אָמְרוֹ וַיִּתְיַלְדוּ סָמוּךְ לְמַאֲמַר ״בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ״ וְגוֹ׳:
וַיִּתְיַלְדוּ וְגוֹ׳. כָּתַב רַשִׁ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה: הֵבִיאוּ סֵפֶר יִחוּסֵיהֶן וְעֵדֵי חֶזְקַת לֵידָתָן כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְהִתְיַחֵס עַל הַשֵּׁבֶט. וְהִשִּׂיג רַמְבַּ״ן כִּי לֹא הָיוּ צְרִיכִין לְכָל זֶה, עַד כָּאן. וְאוּלַי כִּי הֻצְרְכוּ לְחֶזְקַת לֵידָה לְמֵיחוּשׁ מַמְזֵר שֶׁמַּכִּיר אָבִיו, וְהַכָּרַת מַמְזֵרוּתוֹ תִּהְיֶה מֵהַלֵּידָה, וְצָרִיךְ לְהָבִיא חֶזְקַת לֵידָה, פֵּרוּשׁ שֶׁנּוֹלַד בְּכַשְׁרוּת, וְזוּלַת זֶה יוּכַל הַמַּמְזֵר לוֹמַר סֵפֶר יוֹחֲסִין עַד יַעֲקֹב אֲשֶׁר הוֹדִיעַתּוּ אִמּוֹ.