וַיִּקַּ֥ח מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹ֑ן אֵ֚ת הָאֲנָשִׁ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר נִקְּב֖וּ בְּשֵׁמֹֽת׃

הפסוק מספר שמשה ואהרן לקחו את האנשים האלה אשר ננקבו בשמות. רש״י מבאר ש״האנשים האלה״ הם שנים עשר הנשיאים שהוזכרו ברשימה, ושהמילה ״נקבו״ פירושה שהם צוינו כאן במפורש בשמותיהם. אבן עזרא מוסיף שמשה ואהרן פעלו יחד עם הנשיאים, ומבאר ש״נקבו״ הוא מלשון פירוש ונקיבה בשם מפורש, כמו הביטוי ״אשר פי ה׳ יקבנו״. הפסוק מלמד שמשה ואהרן צירפו אליהם את הנשיאים שנקבעו בשמם כדי לקיים את המניין בגלוי ובאופן מסודר, בשיתוף מנהיגי כל השבטים שהוזכרו קודם לכן במפורש.