פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה נַפְתָּלִ֑י שְׁלֹשָׁ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃ {פ}

הפסוק מוסר את מספר פקודי שבט נפתלי: שלושה וחמישים אלף וארבע מאות. זהו סיכום המניין של שבט נפתלי, השבט האחרון ברשימה, הזכרים מבן עשרים שנה ומעלה היוצאים לצבא. לפי פשט הכתוב זהו תיעוד מדויק של מספר הלוחמים בשבט נפתלי, הנמסר לאחר ההקדמה המתארת את אופן המניין. התורה ממשיכה למסור את התוצאות שבט אחר שבט בלשון ברורה, כדי לשקף את גודלו של כל שבט ואת חלקו בצבא ישראל. בכך משלימה התורה את פירוט מניין כל שנים עשר השבטים, כל אחד בנפרד, לפני מסירת הסיכום הכולל של כל המפקד.