וְחָנ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִ֧ישׁ עַֽל־מַחֲנֵ֛הוּ וְאִ֥ישׁ עַל־דִּגְל֖וֹ לְצִבְאֹתָֽם׃

הפסוק מצווה שבני ישראל יחנו איש על מחנהו ואיש על דגלו לצבאותם. רש״י מבאר ש״איש על דגלו״ פירושו כמו שהדגלים סדורים בספר זה, שלושה שבטים לכל דגל, כלומר כל אדם יחנה במקום המיועד לדגל שבטו לפי המערך הכולל. אבן עזרא מסביר שהכתוב מדבר על שעת החנייה: כשיחנו בני ישראל, כל שבט יחנה על מחנהו במקומו, ו״איש על דגלו״ פירושו שלא יתערב שבט של דגל אחד עם שבט של דגל אחר. כך נקבע סדר החנייה של המחנה כולו במערך מסודר של דגלים, שבו לכל שבט מקום מוגדר וברור סביב המשכן, בלי ערבוב בין המחנות.