ולא יהיה קצף. אִם תַּעֲשׂוּ כְּמִצְוֹתַי לֹא יִהְיֶה קֶצֶף, וְאִם לָאו, שֶׁיִּכָּנְסוּ זָרִים בַּעֲבוֹדָתָם זוֹ, יִהְיֶה קֶצֶף, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְמַעֲשֵׂה קֹרַח (במדבר י"ז), כִּי יָצָא הַקֶּצֶף וְגוֹ':
וְלֵוָאֵי יִשְׁרוּן סְחוֹר סְחוֹר לְמַשְׁכְּנָא דְסַהַדוּתָא וְלָא יְהֵי רוּגְזָא עַל כְּנִשְׁתָּא דִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִטְרוּן לֵוָאֵי יָת מַטְרַת מַשְׁכְּנָא דְסַהֲדוּתָא
והלוים יחנו סביב. פי' הכתוב למעלה למה יחנו סביב שלא יקרב אל המשכן אחד מעדת בני ישראל וימות וזה טעם ולא יהיה קצף כעוזא שנגע בארון ושם כתוב ויחר אף ה' בעוזא:
וטעם על עדת בני ישראל. אחד מעדתם וכן ויקבר בערי גלעד עיר בן אתונות ורבים כמוהם:
ושמרו הלוים. מצוה עליהם לשמור המשכן:
וְהַלְוִיִּם יַחֲנוּ סָבִיב לְמִשְׁכַּן הָעֵדוּת וְלֹא יִהְיֶה קֶצֶף - אַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר זֶה בַּמִּשְׁכָּן בִּהְיוֹתוֹ בֵּין הַדְּגָלִים בַּמִּדְבָּר, הוּא מִצְוָה לְדוֹרוֹת גַּם בַּמִּקְדָּשׁ, כִּי מִכָּאן תִּקְּנוּ הַמִּשְׁמָרוֹת. וְטַעַם ״וְשָׁמְרוּ הַלְוִיִּם אֶת מִשְׁמֶרֶת מִשְׁכַּן הָעֵדוּת״ - שֶׁיִּשְׁמְרוּ אוֹתוֹ בַּלַּיְלָה וְיֵלְכוּ סָבִיב הַמִּשְׁכָּן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (ספרי קרח קט״ז): הַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים מִבִּפְנִים וְהַלְוִיִּם מִבַּחוּץ, וְהֵם כֻּלָּם כְּשׁוֹמְרִים לְרֹאשׁ הַמֶּלֶךְ. כָּךְ שָׁנִינוּ בַּבָּרַיְתָא שֶׁל שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם מִדּוֹת: מִדָּבָר שֶׁאֵינוֹ מִתְפָּרֵשׁ בִּמְקוֹמוֹ וּמִתְפָּרֵשׁ בְּמָקוֹם אַחֵר כֵּיצַד וְכוּ'. כַּיּוֹצֵא בּוֹ: ״מִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי קְהָת יַחֲנוּ" וְגוֹ' (במדבר ג':כ״ט), ״מִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי הַגֵּרְשֻׁנִּי יַחֲנוּ עַל יֶרֶךְ הַמִּשְׁכָּן יָמָּה״ (שם פסוק כג), ״וּנְשִׂיא בֵית אָב לְמִשְׁפְּחוֹת מְרָרִי וְגוֹ' עַל יֶרֶךְ הַמִּשְׁכָּן יַחֲנוּ צָפֹנָה״ (שם פסוק לה). אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ שֶׁצִּוָּהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶת בָּנָיו כ״ד מִשְׁמָרוֹת. וְהֵיכָן שָׁמַעְנוּ? ״אֵלֶּה פְקֻדָּתָם לַעֲבוֹדָתָם לָבֹא לְבֵית ה' כְּמִשְׁפָּטָם בְּיַד אַהֲרֹן אֲבִיהֶם כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל״ (דהי״א כד יט). לָמַדְנוּ שֶׁהָיְתָה מִצְוָה זוֹ בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן. וְשָׁנִינוּ עוֹד בְּמַסֶּכֶת תָּמִיד (פ״א מ״א): בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת הַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. וְאָמְרוּ בַּגְּמָרָא שֶׁלָּהּ (כו): מְנָא הָנֵי מִלֵּי? אָמַר אַבַּיֵּי, דְּאָמַר קְרָא (במדבר ג':ל״ח): ״וְהַחוֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִזְרָחָה מֹשֶׁה״, וַהֲדַר ״אַהֲרֹן וּבָנָיו שֹׁמְרִים מִשְׁמֶרֶת הַמִּקְדָּשׁ״ - אַהֲרֹן בְּחַד מָקוֹם וּבָנָיו בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת וְכוּ', כִּדְאִיתָא הָתָם. לָמַדְנוּ שֶׁהֵן מִצְווֹת לְדוֹרוֹת וְאֵינָן בַּמִּשְׁכָּן בִּלְבַד, וְהַפְּסוּקִים בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (א כג-כו) מְפֹרָשִׁים בְּעִנְיַן הַמִּשְׁמָרוֹת וְכָל הַתִּקּוּן:
והלוים יחנו סביב בין מחנותיהם של ישראל ובין המשכן ולא יניחום לגשת אליו.
והלוים יחנו סביב למעלה בסמוך דכתיב וסביב למשכן יחנו היינו בנסוע הארון ובשאת אותו וכאן בחנות המשכן.
ולא יהיה קצף ממה שאמר למעלה והזר הקרב יומת כמו שמצינו בעוזא.
על עדת בני ישראל על אחת מעדת בני ישראל דוגמא אם שלש אלה לא יעשה לה ויקבר בערי הגלעד ועל עיר בן אתונות.