וְתָקְע֖וּ בָּהֵ֑ן וְנֽוֹעֲד֤וּ אֵלֶ֙יךָ֙ כׇּל־הָ֣עֵדָ֔ה אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃

ותקעו בשתי החצוצרות, ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד. רש״י מבאר שהתקיעה בשתי החצוצרות היא סימן למקרא העדה, שנאמר ״ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד״. אבן עזרא מבאר ש״ותקעו בהן״ מוסב על התוקעים, ושאם יתקעו בשתי החצוצרות יתחברו הנשיאים והעדה. הפסוק קובע את הסימן הראשון: תקיעה בשתי החצוצרות כאחת מזמנת את כל העם להתאסף בפתח אהל מועד. זהו אמצעי מעשי לכינוס העם כולו במהירות, בלא צורך בקריאה מפה לאוזן. שתי החצוצרות התוקעות יחד היו האות המוסכם להתכנסות כללית, וכך יכול היה משה לאסוף את כל העדה למקום אחד בעת הצורך, כשרצה למסור להם דבר או לזמנם.