וְאִם־בְּאַחַ֖ת יִתְקָ֑עוּ וְנוֹעֲד֤וּ אֵלֶ֙יךָ֙ הַנְּשִׂיאִ֔ים רָאשֵׁ֖י אַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

ואם בחצוצרה אחת יתקעו, ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישראל. רש״י מבאר שתקיעה בחצוצרה אחת היא סימן למקרא הנשיאים, שנאמר ״ונועדו אליך הנשיאים״, ואף הם התאספותם היא אל פתח אהל מועד. אבן עזרא מבאר שבחצוצרה אחת יבואו הנשיאים לבדם, ואם היתה תרועה יסע דגל מחנה יהודה. הפסוק קובע סימן שני: תקיעה בחצוצרה אחת בלבד מזמנת רק את הנשיאים, ראשי השבטים. כך נוצרה מערכת סימנים מדורגת - שתי חצוצרות לכל העם, וחצוצרה אחת לנשיאים בלבד. הבחנה זו אפשרה למשה לזמן את הגורם הנדרש: כשרצה לדבר עם המנהיגים בלבד, תקע באחת, וכשרצה לכנס את כל העם, תקע בשתיים, וכל אחד ידע לבוא לפי הסימן.