מִקִּבְר֧וֹת הַֽתַּאֲוָ֛ה נָסְע֥וּ הָעָ֖ם חֲצֵר֑וֹת וַיִּהְי֖וּ בַּחֲצֵרֽוֹת׃ {פ}

מִקִבְרֵי דִמְשַׁאֲלֵי נְטָּלוּ עַמָא לַחֲצֵרוֹת וַהֲווֹ בַּחֲצֵרוֹת

נסעו העם חצרות. אל חצרות דרך קצרה:

וטעם ויהיו בחצרות. דבק עם ותדבר מרים כי בעבורה ישבו שם כי כן כתוב:

מקברות התאוה נסעו העם חצרות - לפי הפשט מקברות התאווה נסעו העם חצרות ויהיו שם בחצרות, כלומר, נתעכבו שם עד האסף מרים. ולכך האריך בלשונו: ויהיו בחצרות. ומדרש אגדה בספרי בסוף הפרשה: ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן. וכי שתי חצרות היו שנסעו מזו וחנו בזו ונסעו מזו וחנו בזו?! ומסופק לרבותי ונשאלתי עליה בפריש (=פריז) ופירשתיו בדרשה, כי זו אנו למדין מתחלת הפרשה שכתוב בה: מקברות התאוה נסעו העם חצרות ויהיו בחצרות - ועל פסוק זה כתב בספרי, זה היה בשעה שנצטרעה מרים וסוף דבר חוזר ומסיימו בפסוק האחרון של פרשה ואחר נסעו העם מחצרות - וכי ב' חצרות היו וכו'. ופסוק זה הוא נדרש מקברות התאוה נסעו העם ויחנו בחצרות כשאר כל מסעות וחניות שכתוב בהן: ויסעו ויחנו אלא מקברות התאוה נסעו העם חצרות - משמע כי העם נסעו מחצרות ואח"כ ויהיו בחצרות, שחזרו לאחוריהם בחצרות שכשנסע דגל הראשון מחצרות ועדיין לא הורד המשכן [ולא נסעו הלויים]. ומשה ואהרן ומרים שהיו עדיין במחנה לויה קרא להם הקב"ה פתאום ונצטרעה מרים וחזרו לאחוריהם ונאספה מרים מצרעתה לסוף שבעה, ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן. וכל דרשה זו מצאתי במכילתא בפרשת בשלח כולה בפסוק הראשון. ושוב מצאתיה בתשובות ר' קלונימוס איש רומי כמותי. וגם מה שכתוב במכילתא ויסעו בני ישראל מרעמס סכתה - על זה נאמר: ואשא אתכם על כנפי נשרים - ופירשתי לשואלים, לפי שאין כתוב שם ויסעו מרעמסס ויחנו סכתה. לומר לך שלפי שעה באו מרעמסס לסוכות ובשעה שנסעו מרעמסס נסעו כמו כן מסוכות וזהו כנפי נשרים.

מקברות התאוה נסעו בכ״‎ב בסיון.

ויהיו בחצרות היל״‎ל ויחנו בחצרות כמו בשאר חניות אלא כיון שנסעו מחצרות לא הספיקו להלוך עד ששמעו שדברה מרים במשה ונצטרעה וחזרו וחנו לאחוריהם בחצרות עד האסף מרים ואין מוקדם ומאוחר.