בְּמִדְבַּר ט״ו · י״א

כָּ֣כָה יֵעָשֶׂ֗ה לַשּׁוֹר֙ הָֽאֶחָ֔ד א֖וֹ לָאַ֣יִל הָאֶחָ֑ד אֽוֹ־לַשֶּׂ֥ה בַכְּבָשִׂ֖ים א֥וֹ בָעִזִּֽים׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

התורה מסכמת: ככה ייעשה לשור האחד או לאיל האחד או לשה בכבשים או בעיזים. רש״י מבאר ש״או לשה״ עניינו בין שהוא בכבשים בין שהוא בעיזים; ומוסיף שכבש ושה קרויים בתוך שנתם, ואיל הוא בן שלושה עשר חודש ויום אחד. אבן עזרא מבאר ש״שה כבשים או עיזים״ מלמד שהכבש קטן ולכן מנחתו קטנה, ומנחת האיל כפולה. כך הפסוק מסכם את דיני הנסכים לכל סוגי הבהמות: שור, איל וכבש או עז, כשלכל אחד שיעור נסכים ומנחה משלו לפי גודלו. הסיכום מדגיש שהמערכת חלה על כל בהמת קרבן, ומגדיר את ההבדל בגיל ובגודל בין הכבש, השה, האיל והשור.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

או לשה וגו'. בֵּין שֶׁהוּא בַכְּבָשִׂים בֵּין שֶׁהוּא בָעִזִּים; כֶּבֶשׂ וָשֶׂה קְרוּיִם בְּתוֹךְ שְׁנָתָם, אַיִל בֶּן שְׁלֹשָׁה עָשָׂר חֹדֶשׁ וְיוֹם אֶחָד:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

כְּדֵין יִתְעֲבֵיד לְתוֹרָא חַד אוֹ לְּדִכְרָא חָד אוֹ לְאִמַר בְּאִמְרַיָא אוֹ בְעִזַיָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

שה כבשים. או עזים וכן פירש בסוף לכבש האחד או אם הקריב איל תהא מנחתו כפלים כי הכבש הוא קטן. ולא הזכיר עם בן הבקר נדבה והזכיר שלמים בעבור שלא הזכירו בתחלה ומשפט הכל אחד:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ככה יעשה לשור האחד מצינו שלא חלקה התורה בין נסכי עגל לנסכי שור.

או לאיל האחד למה נאמר סד״‎א כיון שמצינו שחלקה התורה בין נסכי בני שנה לנסכי בני שתים כן תחלוק בין נסכי כשבה לנסכי רחל ת״‎ל או לאיל, או לשה ללמדך שלא תחלוק בין נסכי כשבה לנסכי רחל. בכבשים או בעזים למה נאמר הואיל ומצינו שחלקה התורה בין נסכי כבשים לנסכי איל כן תחלוק בין נסכי גדי לנסכי תיש ת״‎ל בכבשים או בעזים מקיש גדול שבעזים לקטן שבכבשים מה זה ג׳‎ לוגין אף זה ג׳‎ לוגין.

מקור: ספריא · נחלת הכלל